הרבה זמן לא היו לנו שכנים כאלה!
הקמפ בסן דייגו ממש סמוך למים עם נוף יפיפה
שם פגשנו את השכנים שלנו
סיפרנו להם שיש טיילת נהדרת על קו המים
הם היו 2 זוגות אמריקאים אשר רק הגיעו לקמפ
הערכנו את גילם בערך 50-55
ישר הבנו שהם ארעיים כמונו
כי בקמפ הזה יש לרוב אשר דרים בו לתקופות ממושכות…..
למה לא ?!…כל כך כיף כאן!
מכאן לכאן….ירון אישי ניגש לשירותים ובדרך חזרה פוגש אותם
מתפתחת שיחה
אני שומעת מרחוק קול שיחה, רם ונמרץ….
וירון … לא חוזר
אין ברירה אני חייבת לצאת לבדוק מה פשר הקולות הרמים
השארתי את ה ילדים לצעוק לבד בקרוואן ויצאתי לשיח שכנים
למדנו להכירם
הסתבר לנו שאלו 2 זוגות אשר נעים ממקום למקום במטרה להנות מהחיים ולפתח את העסק שלהם בדרכים
העסק שלהם הוא אמצעי בטחון לדלתות וחלונות
ובעצם טיול זה הם עושים קידום מכירות
הקרוואן שלנו ממש דומה !
ומה שמעניין את אחד משכננו
איך הקרוואן שלנו נראה מבפנים?
הוא שמע מירון שיש לנו 10 מיטות וממש ממש רצה לראות את החלוקה הפנימית של הקרוואן מבפנים…
כמובן שהזמנו אותו לסיור מודרך
והתנצלנו 100 פעם על הקרוואן הלא מסודר!
בכל זאת 5 ילדים…
הערב ירד וההכרות העמיקה
הם ממש היו אמריקאים עליזים
למדנו שאחד מהם התגורר 4 שנים באלסקה
כמובן שזהו מקור ידע עבורנו
וקדימה הוצאנו את המחשב על שולחן הפיקניק בחוץ וקיבלנו הסברים…
יותר נכון ירון קיבל הסברים
ואני המשכתי לשוחח עימם
הם סיפרו שהם הגיעו מטוסון אריזונה
בדיוק אנו היינו שם!
מצחיק!
הם סיפרו שהם ממש נהנו בקמפ שהיו בו
ואני סיפרתי שדווקא אנו לא נהנו!
אותנו גרשו בבושת פנים מהקמפ!
ואני מתחילה להאריך ולספר על ההגעה לקמפ ב22:00 בלילה…
על האיש הנחמד שמקבל ומכוון אותנו…
ועל האישה החביבה אשר בבוקר גירשה אותנו בחביבות ותקיפות…
ועל סיפור הגירוש כבר סופר בנפרד בסיפורי דרך
ומה מסתבר?!….
הם פשוט התפוצצו מצחוק!
הם אמרו "אז אתם המשפחה שבעלת הקמפ הזכירה?!"
כשהם הגיעו לקמפ
ביקשו מהם לדעת במדוייק מה גילם?
ואם יש להם ילדים…כי זה קמפ ל"סניורים"
מה הסיכוי שנפגוש אנשים ששמעו עלינו במדינה סמוכה
ועוד בטוסון?!
קלוש!!!!!!!
אבל דברים כאלו קוראים לנו הרבה במהלך המסע!
נהנו כל כך מחברת האנשים העליזים האלו
בבוקר למחרת החלפנו פרטי תקשורת
הצטלמנו …ונפרדנו מהם לשלום
מי יודע אולי נפגש בדרך…
ז
סגור לתגובות.