הילדים שלי תמיד נאנחים בצחוק כשאנו פותחים עם המשפט " כשהיינו ילדים"
הם תמיד מוסיפים "כן …בתקופת הדינוזאורים…"
אבל באמת כשהיינו ילדים שיחקנו במשחקים אחרים
משחקים שאילתרנו ממה שיש רק כדי להעסיק את עצמנו
יש רגעים בטיול זה שאנו מרגישים שילדנו גם מתנהגים כך….
עד שמתקרבים לתקשורת WIFI 🙂
אז ….כבר יש קצרים במוח 🙂 וחייבים להתחבר לתקשורת.
כל עוד אין….הם יפתחו יצירתיות.
כן! הרבה פעמים אנו מצטערים שיש לנו WIFI !!
ובחניית מניין רשב"י בסאנרייז הזדמן לנו להשתעשע במוטות ובעצים.
הכל התחיל בשבת השנייה שלנו
כשחיפשנו מוט לקבע את דלת המטבח הקפיצית של בית הכנסת .
הילדים הוציאו מוט מתא המטען של הקרוואן וקיבעו את הדלת
מוט זה היה כל כך שימושי!
ככל שנקפו השבועות ראינו שהמוט הזה נשמר אמרתי לעצמי לה שלא נחרוט עליו את שם משפחתנו
איך נעשה זאת?…ע"י צריבה בחום.
קניתי זכוכית מגדלת ובסופר הקרוב והסברתי לילדים איך ניתן להשתמש.
לא הספקתי להשלים משפט אחד והם כבר השתלטו על העניין ואפילו מצאו סיבה על מה לריב!!
הם חיפשו קרני שמש והחלו לתרגל …נדרשת מיומנות …
הם מתווכחים מי ינצל ראשון את קרני השמש
וימקד אותם לתוך זכוכית המגדלת
ואני נהנתי לראות אותם לא על המחשב ומנסים דברים חדשים
כול רבו על ההתנסות של מיומנות זו וניסו וניסו
וקנטרו אחד את השני על יפי יצירתו.
ואני נהנתי…לראות אותם מתנסים במשהו שאינו משחק מחשב!
כל אחד התנסה בזה
וכל כך כיף היה לראות תוצאות!
ולא יעזור להם לילדים שלנו!
סגור לתגובות.