זהו מפגש מס' 2 שלנו עם דב  (שם חיבה לדברה)  וג'ים.

את דב וג'ים פגשנו לראשונה בקמפ דרכים ביוטה.

זה היה בראשית המסע בחודש הראשון.

בילינו שבת בסמוך לקרוואן שלהם והזמנו אותם  לסעודת שבת.

אז היינו ירוקים  וחסרי נסיון  והם החברים הראשונים שלנו במסע.

מהם נפרדנו להתראות אולי…בפלורידה.

לפלורידה מלאת השמש מגיעים כל הקמפרים בחורף.

לאורך תקופה זו השתדלנו לשמור על קשר מיילים .

הקשר היה קשה כי  הטלפון של דב לרוב לא זמין ולדב אין ואצאפ.

הנה עברו כ5 חודשים ואנו בפלורידה.

חייבים להפגש עימם!

המאמץ ליצור קשר  החל באופן אינטנסיבי וזה היה קשה!

צריך לברר באיזה קמפ הם חונים ובאיזה תאריך ולשבץ …ואם זה במסלול שלנו בפלורידה.

בין לבין הצלחנו להשיג עמם רסיסי  תקשורת.

הם נמצאים בפאלם ביץ  על החוף המזרחי של פלורידה ואנו  גם לחופה המזרחי של פלורידה מרחק של כשעה וחצי נסיעה.

לרגע חשבתי שהנה אנו מפספסים אותם  כי אנו בסאנרייז השבת .

אם הם לא היו פנויים…אנו מדרימים  למיאמי ומפספסים אותם.

אך  דב וג'ים יצאו גדולים!

הם פינו את יום ראשון עבורנו ואנו לאחר שבת בדניה ביץ קבענו עימם בדניה ביץ הסמוכה לסאנרייז.

הזמנו גם את יסכה ואוריאל בנה  ממניין רשב"י להצטרף אלינו .

השמש זרחה וזה היה מצויין ומושלם.

הגענו לחוף  אשר בו כ-10 אזורי חניה  נפרדים.

קיווינו שלא נתברבר עם רסיסי תקשורת.

הם  יודעי דבר ,חנו ממש בסמיכות  לחניון הקרוואנים וככה מצאנו את עצמנו מתאחדים במפגש פסגה.

ההתרגשות היתה רבה.

הילדים זכרו את ג'ים ודב וגם היו שותפים למתנת מזכרת שקנינו להם.

מהתרגשות בחניה הלכנו ערוכים לבילוי לחוף הים.

השמש היתה חמימה

המים היו נעימים

והילדים השתובבו להם בחול.

החברותא היתה נעימה.

ישבנו ושוחחנו על עלילות קורותינו.

יסכה  החברה החדשה שלנו זרמה והתה חלק בלתי נפרד  מהצהלולים.

דב וג'ים סיפרו לנו את נפלאות הקרוז באוניה  והמליצו לנו לנסות.

ולנו בא החשק….

כל כך הודנו לאל כעל מזג האויר ששפר עלינו.

 

לשני הגברים בוגרי אוניברסיטת  "ניו הייבן" היו נושאי עניין משותפים.

דב המדהימה לא הפסיקה לשחק עם הילדים בצדפים ואף הביאה רשת ללכידת צדפות.

היא וחן  פתחו מוזאון צדפוות…כל הרבה סבלנות היתה לדב.

הצדפות  עד עצם היום הזה תופסות לי מקום בקרוואן.

ג'ים  דב והילדים חקרו מדוזות  על החוף.

ארוחת הצהריים  היייתה  מיוחדת !

בניחוח  תימני  אשר יסכה  רקחה וכולנו התענגנו על הארוחה מבית סבתא שרה.

ועליה יסופר בנפרד בסיפורי דרך.

הפרידה היתה מרגשת. כל הילדים הבינו שאלו אנשים שכנראה לא נראה.

חן הקטנה התעקשה שהיא רוצה להפרד מדב.

המפגש היה בסימן בלתי יאומן.

מה הסיכוי שנפגש ?…זה מצליח רק עם 2 הצדדים רוצים וזה קרה!האם נפגש שוב כקמפרים?

ה…רק האל יודע!