יום חמישי התעוררנו ליום ללא לימודים!
הילדים מאוד שמחו שאתמול הם כבר למדו על מנת שיהנו יום.
מזג האויר לא כל כך שפר עלינו אך החלטנו שלא מוותרים ויוצאים לטבע.
ולא לסתם טבע אלא לחוף קאנארבל.
רצועת חוף סחופת רוחות על חופה מזרחי ש ל פלורידה ומפורסם בזכות מרכז החלל אשר ממוקם שם.
אנו החלטנו להשאיר את הביקור של מרכז החלל ליוסטון טקסס .
על החוף לא ויתרנו והחלטנו לנסוע.
בדרך ירד גשם זלעפות וירון עצר בדרך וחשב לוותר אך אני מאוד רציתי והמשכנו בנסיעה.
בדיוק שהגענו לשם הגשם נעלם כלא היה…אך הרוחות נותרו לעשות את העבודה.
היינו 2 קרוואנים בלבד בחניה. כלומר החוף יהיה שומם ופרטי עבורנו.
כבר שירדנו מהקרוואן הבחנו בלהקות ציפורים העפות מעל…פשוט טבע בהתגלמותו.
הלבשתי את חן בסווצר ועמיחי לקח את של אחותו וככה ירדנו לחזות בחוף.
חצי לבוש ארוך
חצי לבוש קצר
כל כך קטנים ביחס לטבע !
אי אפשר לעמוד בפני יפי המקום וגודל הבריאה
מקום שרוצים רק להעניק בו אהבה בלי סוף…פשוט לחבק
ראינו שגם הילדים ערים לעצמת הטבע!
פשוט התרגשות…
הילדים התרוצצו ושיחקו תופסת עם הגלים הקרים
הגשם שהחל לרדת הכריח אותנו לעזוב את החוף. ממש באי רצון!
הגענו לקרוואן שטפנו רגליים ונכנסנו פנימה.
ילה צריך לנסוע …ממש באי רצון!