היכן נהיה בכריסמס?
כולם עסוקים בזה….
שאלה זו ממש לא עניינה אותנו ולא יחסנו לזה חשיבות!
מה שיוצא אני מרוצה….גם כך לא תכננו לחגוג חג זה.
אך כן יחסנו חשיבות לברכות שיש לברך את חברים נוצריים שפגשנו במהלך מסע זה.
בליל הכריסמס שהינו בקמפ בחוף סבסטיאן אשר בחוף המזרחי של פלורידה.
לחניה מס ' 13 נכנסנו בזהירות ווהתמקמנו
קמפ יקר אשר רק בזכות היותנו חברים בכרטיס הטבות של פספורט אמריקה זכינו ל50% הנחה.
אנו נהנו מכל שירותי הקמפ.
בקמפ יש שירותים רבים לטובת הציבור:
שרותים ומקלחות ברמה אשר מקודדים ורק מורשים יכולים להכנס
חדר WIFI
מקום יעודי לחלוקת וקבלת דואר
בריכה שחיה אשר הרגשנו בה כמו בריכה פרטית
מסתבר שרוב תושבי הקמפ הינם תושבים קבועים אשר משכירים מידי שנה ה את המגורים ל-4 חודשים בשנה .
כלומר כל תושבי הצפון מדרימים בחורף לפלורידה.
ודווקא כאן ודווקא היום בערב.
כשאנו בדרכנו לשירותים מחייכים לשמע חגיגות הכריסמס של תושבי הקמפ…
נתקלנו בארוע חריג אשר לא חווינו עד כה.
ארוע שהותיר טעם רע בפה.
וכך זה התרחש.
ניגש אלינו עובר אורח מדיירי הקמפ ודרש באנגלית שנצא מכאן!
בהתחלה לא הבנתי וביקשתי שיחזור ואז הוא אמר שאנו זרים ואנו צריכים לעזוב את המקון.
לרגע ראשון רגש היהודים גאה בי וחשבתי זו אנטישמיות!
אך הוא טרח להסביר שאנו זרים ולא שייכים ולכן עלינו לעזוב.
לקח לנו כמה דקות להסביר לו בחיוך שאנו מכאן ואנו תושבי הקמפ ולכן אנו לא זרים.
הוא מהר התרצה ..אך בנוקשות.
איש לא נחמד בעליל!
אשר משיחה קלה מסתבר שהוא קנדי ואנו הרי חווינו חווית קנדה…אנשים קרים.
מבאס לפגוש אדם כזה !
לאחר התקריך הלא נעימה פרגנתי לירון על החיוך שהוא שמר לאורך כל השיחה .
ארוע כזה יכול העלות עצבים ואנטיגוניזים….צלחנו את הארוע בחיוכים וברוח טובה אך בפנים נשאר טעם רע!