לפני כ- 20 שנה ירון אישי השלים את לימודיו באוניברסיטת ניו הייבן
בהיותו סטודנט בניו הייבן שכר דירה באזור מגורים יהודי וחלק את הדירה עם עוד 2 שותפים מישראל עוזי וצביקה.
רוב שעותיהםבילו באוניברסיטה ובכך צברו המון חוויות.
16 שנים אני נשואה לאישי ו -16 שנה אני שומעת חוויות על חלק משמעותי זה בחייו.
לעזוב את ארץ ובית מולדתך את משפחתך וכל דבר המוכר לך ולעבור לארץ רחוקה . רחוק מהכל.
מתוך כך חייך מתחילים להיות מרוכזים לסיים את הלימודים בהצלחה ובמועד.
מדירת מגוריהם לאוניברסיטת היתה שיגרת יומם וכמעט כל עולמם.
לכן מן הברור שבמסע לאמריקה נשלב את הביקור בקהילה היהודית וביקור באונברסיטה שהיתה רוב עולמם.
ירון הצליח בקלוט לנווט עם הקראוון לאוניברסיטה וכבר בדרך נזכר ברחוב,חנות או מוסד מוכר שנשאר דומה זה 20 שנה.
את הכניסה לאוניברסיטה ירון לא פיספס …אך הרבה מהמבנים היו חדשים ולא מוכרים.
סמל האוניברסיטה התנוסס בכל מקום
את הבטחון הוא זיהה
תוך כדי אנו דואגים לצלם ולהצטלם על רקע המבנים .
אנו ברוב התלהבות שלחנו בסלולרי צילומי מבנים מהאוניברסיטה לעוזי ברנע.
לראות את הקראוון שהוא סמל החופשה על רקע האוניברסיטה שהיא סמל הלימודים היווה קונטרס
עוזי היה אחד השותפים שלירון ללימודים ולדירה וירון שמר עמו קשר חברות רב שנים.
אני מאוד הבנתי את התרגשותו של ירון והתרגשתי עימו.
התרגשתי כאילו אני בסיור שורשים.
הילדים הגדולים ממש לא התלהבו …אך "עשו טובה" ונאותו להצטלם עימנו.