את המוש ג מסע אלונקות אין מבוגר שלא מכיר!
ילדים פחות מכירים….כי לא תמיד הם יודעים מהי אלונקה איך היא נראת ולמה משמשת( וטוב שכך…)
את המושג הזה ילדינו למדו בעל כורחם בערב ראש השנה.
להרגע….לא בהקשר פצועים ולא בהקשר מצב חרום.
ערב חג ראש השנה היה ביום רביעי.
קניות לחג ראש השנה רצינו לעשות יום לפני…
שכנים אין לנו אצל דודה חנה ולכן נדרש להגיע לסופר הקרוב.
הסופר אמנם קרוב. 5 דקות נסיעה אך להוזיז את הקראוון מהחניה שליד דודה חנה ..לא מומלץ!
מי יודע אם תהיה לנו חניה כשנחזור.
ואז ירון העלה רעיון אולי ניסע באופניים?
נסע כולנו עם תיקי גב .
אנחנו לא צריכים הרבה מצרכים רק השלמות…
הרעיון נראה מורכב אך אפשרי.
קדימה! תמיר, תוריד את כל האופניים!
כולם להתכוננן.
תדריך דרך …
כל אחד תיק גב על שכמו ויוצאים לדרך באופניים.
מתלבשים טוב ועושים מסדר יציאה
10 דקו נסיעה באופניים כולם נוסעים אחד אחר השני.
משתדלים לנסוע על המדרכות אך ברחוב קנדי לפני כל בית יש 3 פחי אשפה אורגני, מחזור ואשפה…
וכך מצאנו את עצמנו מנווטים על המדרכות בין פחי האשפה כשאני הכי מזגזגת…:-)
הגענו לסופר הכשר. השלמת הקניות הגיעה לעגלת סופר שלימה !
איך יכנס הכל לתיקי הגב האל יודע.
וכך מצאנו את עצמינו דוחפים ןמכניסים את כל המוצרים לכל תיקי הגב ועוד שקיות כי לא נשאר מקום בתיקים.
העמסנו על כולם את התיקים הכבדים והנפוחים…כולל חן
מחזה הזוי!
הישראלים האלו!
ויצאנו לדרך.
נסענו כולנו מתנשפים …אני ועינב במיוחד !
מידי פעם אחת מאיתנו עצרה כדי לחכות לשניה ולסדר את התיק על הגב.
עולים מדרכה
יורדים מדרכה
מקיפים פח…
כמעט מתנגשים בפח…
גם בלם פתאומי הפעלתי ועינב כמעט התנגשה בי!
תוך כדי אני חושבת על הקושי…החוויה ההזויה שמרגישה לי מסע אלונקות.
כי גם תיקי גב כבדים החלפנו אחת עם השני תוך כדי מסע.
לדירה של דודה חנה הגענו שפוכים …והשתרענו למנוחה …
מתיחות כבר לא היה לנו כח לעשות!
מעניין אם יתפסו לי השרירים??
סגור לתגובות.