כנראה שלהביא חמישה ילדים לעולם(טפו..טפו ..חמסה, חמסה) זה לא מספיק למבחן הזוגיות.
אומרים שבניית בית (בטון ואבנים) בישראל היא מבחן גדול ואמיתי בזוגיות.
כנראה שאני ואישי ירון עברנו בהצלחה את המבחן הזה כי כל כך נהנו לבנות את ביתנו.
כבר הבנו שבקבלת החלטות אנו טובים…ירון מחליט ואני מבצעת :-).
אבל כשנכנסים למשוואה עוד 5 משתנים (ילדים) קבלת ההחלטות יכולה לערער ולהתערער.
וכאן אנו כהורים נדרשנו לכנס את כל המשפחה,לספר להם על החלום על המטרה ובאיזה דרכים אפשר לעשות זאת…ח-ס-כ-ון וסדר עדיפות בהוצאות.
בראשית התהליך לפני כשנתיים, הילדים הקשיבו השתתפו ואף הציעו כיצד לעשות זאת
- כן או לא למנוי לבריכה?
- האם כל מחנות ומסעות וטיולים וסיורים בתנועת נוער?
- צהרונים?
- הזנה?
- קייטנות?
- לחסוך בעוזרת לניקיון הבית?
- השתתפות הילדים בנטל ועבודתם בבייביסיטר?
בדרך כלל הילדים היו מדהימים! כל כך הפנימו ודיברו בשפת חיסכון!
אבל שנתיים זה המון זמן עבור ילדים… והיו גם רגעי משבר
"מה ? לא נצא למסע/קייטנה זה הזמן האחרון שנו עימם טרם נסיעה"
וגם משפט שלא נשכח כמו "זה החלום שלכם ולא שלי!"
ברוך ה', עברנו בשלום את השנתיים האלו בשיעור מאלף לילדים
כדאי לחלום חלומות שאפשר להגשים ע"י בניית תכנית יעדים, בקרות לאורך כל הדרך
והכי חשוב שיתוף!