קצת קשה לענות לשאלות ששואלים אותנו אנשים .
אלו ששואלים בעדינות ישאלו "מהיכן בא לכם הרעיון הזה לטיול קרוואנים"
השואלים הנועזים יותר ישאלו "מאיפה הרעיון המופרע הזה שנה בקרוואן…חמישה ילדים… השתגעתם ?" אז בהתחלה אמרתי ישר אמנם זה החלום שלנו שנים רבות..אך זה לא אני זה הוא! זה הוא ירון אישי ! הוא רק נראה שקט אבל הוא מה זה לא…
אבל זאת אמרתי עד אלא מזמן שבו פגשתי חבר ששינה לי את פני הדברים. חבר זה, היה לפני כ16 צוער /פקוד שלי בראשית דרכי בצה"ל ובעת מפגשינו לא מזמן שאל אותי "נו…ימימה מגשימה חלום? ראיתי שהדירה שלך עומדת להשכרה לשנה עקב נסיעה לחול"
שאלתי אותו "מהיכן הוא יודע הרי לא שוחחנו זמן רב…אז הוא גילה לי שכבר לפני 16 שנה, לפני היותי נשואה סיפרתי לו שיש לי חלום לטייל בעולם עם ילדי העתידיים….
אז עכשיו בתחקיר לאחור אני עונה קצת בשינוי,
שזה חלום של שנינו כבר שנים רבות …כבר בירח דבש כשטיילנו במיאמי וראינו בני 70 המתגוררים בקרוואני פאר ונעים לאט במקל סבא שאלתי את אהובי הצעיר אם גם אנחנו נצטרך ולהמתין ולטייל רק ב כשנהיה זקנים ולטייל תשושים…
נראה לי שכבר אז נרקם הרעיון ששל צעירים שאצלנו נרצה קצת שזה יהיה אחרת.
אפשר לחלום להגיע לירח בגיל 21…זה מתאים יותר לבזוקה .
לנו מתאים לחלום חלומות שניתנים למימוש.
לפני ארבע שנים החלום כבר נראה יותר ניתן למימוש…
השחרור שלי הצפוי מצה"ל כבר נראה באופקה…
והאופק הפך לחלון הזדמנות שאסור להחמיץ!
ומה שנדרש זה לבחון כיצד לממש זאת…
סגור לתגובות.