יום חמישי בעודנו יוצאים משמורת הר ראשמור והקרייזי הורס, הילדים החליטו לריב על מקומות הישיבה וקול הבכיות עלה השמימה!
מכוון שנכונה לנו נסיעה ארוכה, רצינו נחת החלטנו לעשות סדר בעניינים ולעצור בצד.
עצרנו בצד הדרך…
בעודינו עוצרים וחוככים בדעתינו איך לפתור את המחלוקת….נוסע לידינו אופנוע וצופר לתשומת ליבינו.
הבמחשבה ראשונית שאלתי מה הם רוצים מאיתנו. האופנוענים האלו?
אך עם נפנופי הידים של הרוכב האחורי זיהינו שזה בוב ופאט חבירינו האופנוענים מילוסטון
ההתרגשות היתה גדולה!
צהלולים חיבוקים ונשיקות!
איזה צרוף מקרים!
בדרום דקוטה לפגוש אותם…הם סיפרו שמריה ונד זיהו אותנו בגלל סוג הקרוואן הנדיר ונבעו אחרינו מהקרייזי הורס וניסו למשוך את תשומת ליבנו אך ירון אמנם הבחין בצופר אבל לא הבין מה רוצים ממנו….
בהפרש של שבוע להיפגש עימם זה מזל שלא יאמן!
אין סכוי שאנו היינו מבחינים בהם באפנוע….ומזל שהם הבחינו בדגם נקרוואן שלנו !
נד חנה בצד הדרך מקדימה ומריה טבר מרוב התרגשות הללה ליוע לקראתינו. נד נשאר. בוב שלא הבין למה הוא לא מגיע הציע ללכת לבדוק מה קורה עימו ואז ירון הבריק שימימה תבוא עימך…וכך נסעתי בארלי דוידסון ללא קסדה במכנס שרואל….ללא קסדה ובכובע מצחיה …שעוד רגע יעוף ברוח!
עדכנו את נד שיושבים בבית היין הקרוב רק שאנו יהודים לא נוכל לשתות….
החלפנו חוויות וסיפרנו איך עברה עלינו השבת בילוסטון ואיך הפנס השי של נד הציל אותנו…
הם שאלו היכן נשהה השבת הסו ואנו אמרנו שאנו לא יודעים…משהו באמצע הדרך…..אולי במיצ'ל….
הם הציעו שנצטרף אליהם לקמפ שלהם…בסטרוג'ט והחלו לתאר אותו…..רק שכרגיל הקמפים הקסומים הם ללא מים וללא חשמל.
התייעצעו עומם בנושא חשמל ובוב ונד אמרו שהם ידאגו לנו….
הרעיון קסם לירון….ואני הייתי מוטרדת מהדרך שהיינו צריכים להדביק עד שיקגו על מנת לפגוש את חברנו מנחושה בניאגרה פולס….
לאחר דסקוס קצר החלטנו אני וירון לזרום עם הצרוף מקרים ולהצטרף אליהם.
וכך בוב באופנוע מקדימה
ונד באופנוע מאחורה מלווים אותנו במסע נשיאותי לסטרוג*ט
הסתגר שהסטרוג'ט לא היה קרוב כל כך…שעה נסיעה!
בשביל האמריקאים זה כלום…בשבילנו זה לנסוע עד לנתניה לקמפ 🙂
הנוף היה מרהיב ביופיו וברכנו אותם בליבנו שזכינו לרדת מדרכים ראשיות
הגענו לקמפ מקסים בצל הר האינדיאנים
שכולו מוריק במרבדי עשבים וטבע מישורי ובאמצע אגם הסובב בשבילי אופניים….
התמקמנו בכיף
בערב ישבנו ליד המדורה שחברינו עשו לשיחת רעים ארוכה…
וחברינו החליטו לאור היתושים הרבים לתת לנו שי חובט זבובים(ןואנו המצאנו לו שם -מוסקיטוס)
ב בוקר שוב חיכינו לאות חיים ונתנו להם עוגת תפוזים וחלה שאפינו לשבת…והם שמחו כל כך!
לא היה ברור עם הם נשארים שבת ובסוף הם החליטו להשאר בגללינו ואנו כמובן שמחנו להזמין אותם לסעודת שבת מורחבת.
כיבדנו אותם מזלסיה שעשינו
הם שאלו מה להביא ואני בהתנצלות הסברתי שזוה קצת בעייתי בנושא כשרות…
הם יצאו לטייל באופנועים שלהם באזור ואנו נערכנו לשבת…
בעודם מטיילים העליתי לרעיון שיסמס לבוב להביא שתיה קוקה קולה ואז לכולם יהיה שמח!
הלדים התרגשו וערכו שולחן שבת
ירוני ותמיר מתחו עירוב והשבת התקרבה
ואני מהמטבח בקרוואן שלחתי את כולם לטיול אופניים סובב אגם ובתפריט:
שניצלים אורז תפוא בתנור אפונהוגזר ושעועית ירוקה ברוטב.
כמו שהתחלנו בקבלת שבת לכה דודי בשירה…חברינו הארלים הבינו כנראה שהם צריכים להצטרף. והם התייצבו מוכנים לקבלת שבת.
המעמד היה קצת מביך אך עשה הפסקה והסביר להם מהי קבלת שבת והם ישבו מרותקים כשפאט הגישה לנו שי סל מכל טוב בליווי חיך ואמירה שהכל כשר.
אמרתי לה שהיא שובבה. הסתבר שפאט גילגלה בגוגל חנות כשרה יהודים וכשרות והצליחה להגיע לחנות במרחק שעה נסיעה ברפיט סיטי ששם ישנו בליל רביעי.
זה היה מרגש להבין שהם טרחו כל כך בעבורינו.
לכל אורך סעודת שבת שוחחנו הם שאלו ואנו ענינו.
במיוחד שמריה) אשץו של נד התקשתה להבין מוהו יהודי.
אחרי הארוחה היה קריר התיישבנו סביב לאש שהם הדליקו לעונג שבת…אני הצעתי תה אך שכחתי שזה מעבר לערוב השבת אפילו חן הקטנה הבינה ואצרה שאסור לטלטל.
המוצא היחידי היה לקרא לפאט ומריה שיקחו את התה אבל תמיר מאד התבייש כי הוא יסביר להן…
אז אני הלכתי לקרא לפאט …הסתבר שהיא כבר הבינה כי היא קראה על זה וככה היה פשוט יותר.
וזה היה מצחיק כי פאט הכירה את המגבלה של היהודים:-)
השיחה התמשכה לתוך השעות המאוחרות ובסיומה הם כבר הבינו לבד שהם יחזירו את הכסאות והכל…
למחרת היה כל כך קשה ומרגש להפרד מהם….
ועכשיו לבטח נפגש בקונטיקט. נד הבטיח לירון לקנות לו פנס פרוג'קטור לרכב…בקניה ישירה…