ביום זה התעוררנו אנו ההוריםעם עלות השחר. הילדים עדיין ישנים.
אין כמו לנצל שעות שקטות לנסיעה מבלי לשמוע מריבות ילדים.
הקצה מסתיים בעיירה ששמה קי ווסט אשר מחבר אותה אל היבשת כביש יפיפה, ארוך אשר משני עבריו מים.
הגענו לקי ווסט וכל היום טיילנו באופניים לאורך החופים מרהיבים. הוצאנו המון אנרגיה.
כוון שזו שיא העונהלא הצלחנו למצא מקום לינה בקי ווסט ונאלצנו לחזור חזרה לקמפ של הלילה הקודם.
בארה"ב זה אולי שיגרתי.
אבל אצלנו זה כמו לנסוע להנות באילת ולחזור באותו יום.
4 שעות נסיעה הלוך ו4 שעות חזרה ….
בן אדם שפוי לא עושה זאת!
עייפים אך מאושרים התחלנו את הדרך חזרה.
הנסיעה עם השקיעה מכניסה הרבה אויר לנשימה.
אט אט חוינו את השקיעה על כל גוונה
בשלב הזה היינו מלאי אדרנלין מהנופים…עשינו עצירות בנסיעה כדי לחוות את השקיעה בכל הדרה.
עד מהרה החשיך והעניין בנסיעה פג.
חלק מהילדים נרדם וגם אני בחטאי התחלתי ל"נקר" במושב ליד הנהג.
אין כמו אדם רדום היושב ליד נהג שעייף.
ירון אישי בהיותו נוהג נוהג בזהירות רבה וכשהוא חש שהוא לא ערני.
הוא נוקט בצעדי זהירות . עצירה ומנוחה.
אני כבר רדומה לגמרי שומעת את ירון אומר לילדים שיעירו אותו עוד שעה.
הסתבר שירון האט והחל לחפש ממקום חניה למנוחה קלה והתרעננות.
הוא פנה לאחד הכבישים שמאלה לחניה צידית בשכונת מגורים וביקש ממי שהיה ער בקרוואן להעיר אותו.
זה הדבר הכי כייפי בקרוואן. אתה רעב אתה עוצר ומכין לך אוכל.
אתה עייף אתה עוצר לנוח.
ירון נכנס לנוח ואני הצטרפתי לנוח עימו.
אני לא זוכרת כמה זמן זה היה.
אבל אחד הילדים ניגש להעיר את ירון אישי ..ואני חשבתי לעמי כל כך מהר עברה לה שעה?…
הסתבר שתוך 20 דקות הילדים באו להעיר את אביהם כי ניידת נעצרה ליד הקרוואן…
תמיר בני הבכור היה הדובר ושוחח עם השוטר …והשוטר ביקש את הנהג.
ירון קם ממיטתו אפוף משינה ותיקשר עם השוטר.
לא עזר להסביר לשוטר כי לא תכננו לישון את הלילה כאן ועש לנו קמפ מוזמן
לא עזר להסביר שהנהג פשוט עייף ולא מסוגל לנהוג.
ירון התבקש לפנות את החניה עכשיו.
השוטר הסביר לירון שזהו שטח פרטי של דיירי השכונה ולא חוקי לחנות באזור זה.
הרגשנו כאילו אנו בפינוי מאחז לא חוקי.
בלת ברירה עשינו זאת ופינינו את החניה.
ירון המשיך בנסיעה כשהוא מודה לאל שלפחות נח כ20 דקות.
תוך כדי נסיעה שיערנו שדיירי השכונה התקשרו למשטרה.
הם כנראה חשבו שאנו מקימים מאחז לא חוקי…כי אם זה לא כך…
מה הבעיה לנוח לאחר נסיעה מתישה.
שוחחנו על כך שרק בפלורידה חווינו את פינוי הקרווא ע"י ניידת.
חווינו בכמה הזדמנויות
בעת נסיון לחנות בוולמרט על כל סוגיו.
בעת נסיון לעצור לארוחת בוקר בגן ירוק ושקט.
הסקנו מזה-
שפלורידה חריגה בתופעת הניידות ועיסוקן בפינוי קמפרים לא רצויים.
שפלורידה עמוסה בקמפרים ומתייחסת אליהם כאל מטרד
שבפלורידה יש כנראה המון זמן לשוטרים אם הם עוסקים בפינוי קמפרים.
נקווה שלנו זה יהיה הפינוי האחרון שלנו ע"י המשטרה.