מאז שירון רכש חכה…
כל הזמן הילדים מנסים את מזלם בדיג
במיוחד מי שלא מתיאש …זה עמיחי בן ה-9.
בכל הזדמנות….הוא יהיה הראשון להציע "אולי ננסה לדוג?"
לדוג …נשמע כאילו יש לנו את כל העולם להנות מחוויה זו…
זה לא כך בדיוק!
תמיד יש מה לעשות!
אך יאמר חזכותו של אישי ירון עם רוח השאנטי שלו שיש לו את כל הזמן שבעולם….
תיד כשנהיה ליד מקור מים החכה תרד מהקרוואן והם ינסו את מזלם!
גם הפעם מי שדחף….זה היה עמיחי!
אנו בשמורת נייבורי
הדרך לכאן היתה קשה …שלג ירד עלינו
עצרנו לארוחת צהריים בקמפ שראינו בדרך
קמפ יפיפה על שפת אגם
קר בחוץ….קפוא ….ועמיחי רואה מזח ואגם ואמר
"אבא בא ננסה לדוג!"
אני מארגנת בקרוואן את ארוחת צהריים והם יוצאים להם למזח עטופים בלבוש חם!
צריך להיות עם עצבי ברזל לנסות לדוג בנחת בקור הזה!
אך לעמיחי יש את זה!
הוא ואביו ….עומדים להם עיל המזח ונהנים מהביחד…
אב ובנו…
שאר הילדים רובצים להם בנחת בקרוואן ורואים איזה סרט במחשב
הזמן עובר מהר …הארוחה כבר כמעט מוכנה
והם עדיין עומדים להם במזח הקפוא
ופתאום נשמעת קריאה
"אבא תפס דג!"
"אבא תפס דג!"
כולם עזבו את עיסוקיהם ושעטו למזח!
זוהי הפעם הראשונה שנתפס דג בחכה של משהו מבני המשפחה!
אבא ירון הצליח לדוג דג!
כולנו מגיעים למזח וירון מראה לנו את הדג עדיין תלוי על החכה….
הוא הסביר לילדים שהוא לא יכול להניחו כי הוא עדיין חי
וכשניסה להניחו הוא נקרטע על הקרקע במטרה להגיע למקור מים.
ככל שהוא נשאר זמן יותר בחוץ…נגמר האויר מקרבו ואפשר היה להניחו
זה נראה דג גדול…הערכנו את גודלו כ30 ס"מ
אבל לא ידענו מה סוגו
פעם ראשונה הצלחנו לדוג!
ואין לנו שום מושג האם דג זה כשר!
צילמנו אותו מכל הכיוונים על מנת לתעד
בלת ברירה נשלח אותו לחופשי
סנפירים יש לו
אך קשקשים לא נראה…התחלתי למשש את עור הדג…אך הוא היה חלק….
היו עליו סימנים כאילו זה קשקשים אבל הוא היה חלק!
הסתכלנו עליו במבט תרנגול ולא ידענו מה לעשות עימו!
זהו הוכרעה ההצבעה!
שלחנו אותו לחופשי …התרנו אותו מהקרס והוא הושלך למים לחופשי….
אמרתי לירון שם אם הוא היה כשר …לא הייתי יודעת מה לעשות עימו!
וירון היה חד משמעי!
שאם הוא היה כשר…הוא היה מאלתר מה לעשות עימו!
הילדים ביקש גם לנסות את מזלם…
את ההצלחה היה קשה לשחזר…ללא הצלחה!
חוויה בלתי נשכחת זו יש לה המשך….
שיגרנו את התמונה לחברים אשר נקבו בשמו של הדג התפעלו מגודלו
והכריזו הוא כשר!
"חארם עליו!!!" מלשון "חבל עליו"
את אשר נעשה אין להשיב
נמשיך לנסות לדוג!
לאכול דג שדגת….נראה לי משהו שגם לא ישכח!