יום שישי יצאנו מהקמפ אשר שהינו  בערך ב12:00  ביודענו שאנו נדרשים  לפני ההגעה למניין דור תקווה לבצע מספר סידורים:

א. השלמת קניות לשבת פירות וירקות.

ב. מילוי גז  על מנת שתשאר לנו פלטה עד מוצאש.

 

פעלנו לפי סדר העדיפות התחלנו עם מילוי הגז!

אחרי שיטוט רב  במספר מקומות בלחפש זג…מילאנו.

איך זה קורה לנו תמיד ביום שישי ?…האל יודע!!!

משם חיפשנו חנות מזון …היה קשה…אך מצאנו וסימנו V על המשימה

כך מצאנו את עצמנו רק  ב14:00 משוחחים עם הרב ומאשרים את בואנו אישור אחרון.

כך מצאנו את עצמנו בשעה 15:00 מגיעים למרכז היהודי על מנת להתארגן לשבת.

למזלינו החניה היתה רחבה ובעיית מקום לא היתה.

התמקמנו.

התחברנו למים מאתר הבנייה אשר הרב ציין

והתחברנו  לחשמל ממבנה האחורי של המטבח.

מצויין ! אין דבר יותר טוב מזה!

התארגנות של שעה  טרם שבת כבר   חווינו כך שאנו מתורגלים!

כמו שהתמקמנו הגיע אלינו אדם מהמטבח והציג עצמו שהוא דויד רוזנברג  וברך אותנו בבואנו .

את זמני התפילות ידענו וגם לא דאגנו.

מהחלון רואים את כל הרחבה וכל מי שנכנס לתוכה.

. הבנים התארגנו צי'ק צ'ק' יצאו לבית הכנסת ואנו הצטרפנו לאחר מכן.

בשבת זו נהנו באופן מאוד מיוחד מהתפילות מכוון שכל התפילות כמעט נוגנו והקהל היה מעורב.גם בנותיי יעידו על כך.

בתפילת הערב הזדמן לנו בבית הכנסת  להכיר ילדה ישראלית מלאת חיים ששמה אלה ואת אביה  יוני.

הסתבר שזוהי משפחה צעירה מישראל אשר משתייכים למניין דור תקווה ומתגוררים בקרבת מקום.

נפרדנו מהם על מנת לפוגשם למחרת.

למחרת בתפילת בבוקר מעגל מכרנו גדל עש שלא הצלחנו לתת קשב לכולם.

בתפילה הכרתי את שרון וחסד שתי נשים אשר   התיישבתי לידם ובתום התפילה התפתחה שיחה  נעימה עימם אשר לימים תעיד על קשר חברות חדש.

הסתבר שלחסד יש בן אשר משרת בגולני כחייל בודד ואנו התרגשנו עימה.

ועל חסד  נספר בנפרד בסיפורי דרך.

בשבת זו פגשנו משפחה נוספת  טל ונאוה  וילדיהם  אשר מתגוררים באטלנטה גורגיה ובאו לבקר את אבא של נאוה אשר מתגורר בצארלסטון.

נאוה העבירה שיעור נשים אחרי צהריים בדירה אשר שייכת למניין דור תקווה ואנו  צעדנו לדירה זו.

היא וחברתה כל כך טרחו והכינו סעודה שלישית.

נושא השיעור היה אהבת ישראל  ומאוד הבנתי אותו למרות שהוא היה באנגלית.

את השבת הוצאנו בהבדלה בבדירת נאוה וטל  והבטחנו להיות בקשר מכוון שהם תושבי גורגיה ואנו בדרכנו לשם בדך לפלורידה.

שבת  נחמדה וכיפית שעברה כל כך מהרכל כך קרובה לקרוואן.עם צאת שבת חזרנו לקרוואן ושם הילדים הפתיעו אותי במסיבת יום הולדת . ועל זה יסופר בנפרד בסיפור נוסף בסיפורי דרך.

בתום היום הולדת צעדנו לבית האירוח של טל ונאוה ותפסנו אותם  בהתארגנות וביציאה לנסיעה ..

החלפנו מספרי טלפון .

הם שכנעו אותנו להצטרף עמהם לטייל יום למחרת  ואנו זרמנו עם הרעיון. ועל זה יסופר סיפור נוסף בשבוע הבא בסיפורי דרך.

יש לנו עןד יומיים לפחות בצארלסטון כך שמשיך לחוות את הקהילה.