מתחילת הטיול ירון אישי מבקש שאפריד את חבילת הכסף המזומן הגדולה מהסף הנדרש לי באופן זמין.
דחיתי ודחיתי ודחיתי….
אני הרי נושאת אותה קבוע בתיק האישי שלי .
תיק שחור צד קטן אשר בו אני תמיד נושאת:
- חגורת כסף שבה גם הדרכון
- ארנק עם כרטיסי אשראי
- טלפון נייד וסוללה להטענה
במיוחד שיש בחגורה גם את הדרכון אשר אני אמורה לשאת אותו תמיד צמוד אלי.
עד עכשיו הכל היה בסדר גמור!
אפילו נעזרתי רבות בחגורת כסף בעת הקניות כשבחנות לא הצליחו לאשר את כרטיס האשראי שלי שלפתי בהחבא שטרות ושילמתי במזומן.
הכל בסדר נגמר ברגע שלא מצאתי את התיק השחור שלי.
לראשונה ביום חמישי בצהריים כשיצאתי לקניות לא מצאתי את התיק השחור …. אז ביקשתי מירון שיביא לי את הארנק שלו.
ירון נתן לי וכך נפתרה זמנית הבעיה.
ביום חמישי בערב כשאנו אורזים את כל חפצנו מבית בוב ופאט חברנו המארחים אני שוב מבחינה שאני לא מוצאת את התיק השחור.
עשיתי בדק בית רציני בכל הקראוון והבית של המארחים ולא מצאתי.
שוב ושוב הפכתי כל דבר ולא מצאתי.
מחר אנו נפרדים מבית מארחינו עוזבים את קונטיקט לרוד איילנד …אני חייבת למוצאו!
הודעתי לירון שהמצב עגום ואני לא מוצאת אותו!
המצב רוח עגום…ויש גוש גדול בבטן!
ניסיתי לשחזר היכן נשאתי אותו לאחרונה .
השחזור העלה בבירור כי בפעם האחרונה שראיתי אותו זה כשלקתי אותו זה אתמול יום רביעי בערב.
לקחתי אותו עימי לפאב ותליתי אותו על משענת הכיסא.
האפשרות הסבירה:
או ששכחתי אותו ברכב של נד ומריה אשר הסיעו אותנו
או ששכחתי אותו בפאב בילוי המשותף
יאמר לזכותם של שני הגברים, בוב מארחינו וירון ….שהיו שקועים במשחק פוטבול על מסך ענק כיבו את הטלבזיה והלו לפעול.
ירון התקשר לנד אשר אמר לו שהוא לא בקרבת הרכב אך יבדוק זרת בהקדם
ובוב מחפש את המספר טלפון של הפאב…. בתקווה שאנשים טובים אש מצאו ישמרו ויביא זאת לבעלי הפאב.
למזלנו תמיר מושיט לנו פתק עם טלפון הפאב אשר הבן של בוב ופאט השאיר בידו כביביסיטר אחראי למקרה של מצב חרום.
בוב מנסה להתקשר אך ללא מענה.
יום חמישי היום. חיב להיות פתוח השעה 21:00 בערך.
בוב חושב שזאת טעות במספר ומתאמץ להכנס לאינטרנט לחפש מספר אחר . מוצא את אותו מספר שיש אצלנו ושוב מנסה…
הפעם עונים!
מה הסיכוי שמישהו ימצא חגורת כסף גדושה וישמור עליה?!?
בעוד בוב משוחח עימם ר אני מנסה להאזין בקשב ולהבין את האנגלית המדוברת..
השגחה עליונה גדולה התיק נמצא בפאב ונשמר….
אבן גדולה נגולה מעל ליבי!!!
בוב בהיותו שוטר לשעבר אומר לי קדימה נוסעים לפאב…ירון נשאר לצפות בפוטבול 🙂
אני ובוב נוסעים ומגיעים לפאב .
בוב נכנס לברר ואני המתנתי בחוץ.
למזלנו הגדול הבחורה (אישה) ששירתה אותנו בפאב ערב אתמול זכרה אותנו היטב .
חבירנו סיפרו לה תוך כדי הערב מה מעשינו ושיחה ערה ועשירה נסובה סביבנו.
למזלינו היא גם זאת שמצאה את התיק תלוי על הכסא.
היא פתחה את התיק ולא מצאה שום פרטים עלינו הסתבר שהשארתי את הדרכון מחוץ לתיק (כשירון טיפל באשרת השהייה שלנו בארה"ב)
הם ניסו דרך הרבלות שנמצאו בתיק אך ללא הצלחה.
ההתרגשות היתה גדולה!
אותה אישה היתה בפאב כשבאנו ויצאה לפגוש אותי בהתרגשות בחוץ.
בהתרגשות היא סיפרה –
איך היא מצאה את התיק על משענת הכסא
איך זכרה בדיוק מי ישבה עליו
שאיך אנו עוזבים בקרוב מאוד את קונטיקט
איך היא לא הבינה איך לא התקשרנו לפני ?!
איך משיהו יכול לאבד סכום כזה גדול ולא מבחין בזה במהירות
איך עוד רגע הם התכוונו להעביר זאת למשטרה!
לא הפסקנו לצהול ולהתרגש ביחד…חיבוקים ונשיקות…
לא הצלחנו להצטלם יחדיו כי גם אני וגם בוב היינו ללא טלפונים…
אז נשאר לי לתעד זאת רק על הכתוב –
כחוויה בלתי נשכחת אשר השגחה עליונה כיוונה
שאבדה זו תוחזר אלינו!
סגור לתגובות.