לטייל שבועיים במנהטן מבלי להיום ב"סנטרל פארק " זה לא הגיוני. הפארק הוא ענק ובכל ספר תיירות נמצאת המפה והאטרקציות שיש בפארק מומלץ בספרי התיירות שאם יש אופניים עדיף לטייל בסנטרל פארק עם אופניים. ובפארק יש הרבה חברות אשר משכירות אופניים. להשכיר …למה צריך?! לנו יש 6 זוגות אופניים תלויות על הקראוון שברובע ברוקלין. אבל איך נעביר את האופניים לסנטרל פארק זאת השאלה! ירון ענה ללא שום בעיה …ברכבת התחתית.! אני ביקשתי ממנו לוודא זאת מול שרות לקוחות של הרכבת וכך ירון הדובר הרציני באנגלית ביצע שיחת טלפון ועדכן שהוא בדק זאת ואין בעיה וללא תשלום נוסף. ומה יהיה עם העומס ברכבת התחתית של מנהטן? האם יהיה מקום ברכבת ל-6 זוגות אופניים? ועכשיו נשאר להכין את הילדים- מה הקושי לעלות ברכבת התחתית עם 6 זוגות אופניים:
- נוסעים עד תחנת הרכבת ברחובות ברוקלין הצפופים.
- הכניסה בקרוסלת תחנת הרכבת נדרשת באישור מיוחד לפתיחת דלת החרום/נכים/עגלות
- שעות העומס של הנוסעים ברכבת
-
הקרון עלול להיות עמוס בנוסעים ללא מקום לאופניים.
יתכן ולא יהיה מקום לכל זוגות האופניים ביחד על קרון אחד.
- מדרגות הגישה לרציף אינן נעות ונדרש לשאת את האופניים בידיים.
- גרם המדרגות גבוה עם מדרגות רבות.
וכדי להתגבר על כל הקשיים נערכנו לתדריך:
- חייבים כולם כובעים מזהים
- כל הילדים עונדים על צאורם שרוך וכרטיס זיהוי עם הטלפונים של ההורים
- סוללות של ההטלפונים טעונים כולל סוללה להטענה רזרווה
- מנעולים לנעילת אופניים
- זהירות בכביש ולפני בא הרכבת נתדרך בהמשך.
- יוצאים ב10:30 אחרי שעת העומס ברכבת.
אי אפשר לומר שלא הייתי מוטרדת מהפרוייקט הזה. זה יותר מורכב אפילוי ממסע אלונקות על אופניים. שעשינו במונטראול וקדימה כולנו מוכנים מחוץ לקראוון! כמה זמן התארגנות…. כולם עם כובעים ותגי זיהוי מנעולים מוכנים על האופניים תרמילי גב עם ארוחת צהריים ובגדים חמים חמים…צפוי מזג האויר קר …הכי קר שיש השבוע…
וקדימה מתחילים בנסיעה….סליחה במסע!
ירון עם חן במושב האחורי נוסע ראשון ומוביל את השיירה. אני מאספת…במיוחד במעברי חציה וגם בגלל שאני מתקשה לנווט על המדרכות בין פחי האשפה לגדרות והעצים:-) הנסיעה באופניים עד תחנת הרכבת קצרה ביותר 5 ד' נסיעה. עד לשם הגענו בשלום. נכנסנו למבואה הקטנה של הקרוסלות …בכל זאת זו תחנה קטנה יחסית. השתדלנו לא להפריע לעוברים ושבים וזה היה קשה! בנתיים ירון העביר את האופניים שלו לחזקת תמיר והלך לבקש שיפתחו לנו את הדלת עגלות. תמיר החזיק את הדלת וכל אחד העביר את האופניים כשאני ממקמת את כל זוגות האופניים שלא יפריעו לעוברים ושבים כי בדיוק אחרי הדלת יש גרם מדרגות. ירון עובר אחרון ומשם עובר להיות ראשון. ירון מרים את האופניים שלו ועולה את כל גרם המדרגות. גם תמיר עושה זאת. אני והבנות נדרשות בעזרה וירון ותמיר יורדים לסייע לנו. עמיחי אחרון מנסה ומתקשה וגם הוא מקבל סיוע. לי, עם הסיוע של תמיר כאבו הידיים… איזה תיק רציני מחכה לנו היום! כולם מוכנים על הרציף. כיוונו את הילדים להגיע לקצה הרציף מקום שלא עולים בו נוסעים בתקווה למצא קרון עם מקום. כל הנוסעים נועצים בנו עיניים…מעניין האם זה בגלל הכובעים או בגלל האופניים. כל האופניים מוקמו כבר עם הגלגלים לכיוון דלת הקרון על מנת לא לבזבז זמן בסיבוב האופניים. הרכבת הגיעה… כולנו תקווה שדל ות הקרון שיפתחו מולנו יראו שהקרון יכול להכיל את כולנו. ירון ואני מאשרים שיש מקום ומנחים את הילדים להתפצל בין 2 הדלתות באותו קרון. הילדים מתפצלים. אני וירון מנחים כל ילד לפנות ימינה או שמאלה בקרון. אני האחרונה עולה ומתיישבת עם עמיחי. למזלנו יש מקום וכל ילד מתמקם בישיבה …אך בישיבה צריך לפרוק תרמיל מהגב וקשה לפרוק תרמיל כשאתה מחזיק אופניים אז…יושבים לא בנוח. ירון אחראי על מי שלידו ואני על מי שלידי. אני אוחזת להם את האופניים והם מורידים את התיק. עכשיו צריך להקפיד שהאופניים לא ינועו קדימה ואחורה ..זה מעייף ליצב אותם ושלא יפריעו לנוסעים שנעמדים בסמוך. קשה ליצב את האופניים ברכבת התחתית….הרכבת נעה ועימה האופניים. שיפרתי עמדה והצבתי את כפות רגליי לפני ואחרי הגלגלים כך שלא ינועו. וכולם בקשר עין מתי נדרש לצאת. קדימה יוצאים…ירון מנחה כיצד להכין את האופניים ליציאה . כידון לכיוון דלת הקרון. יירון מתדרך מי ראשון ולאן לפנות ברציף כי להסתובב עם אופניים במקום סואן זה קשה. ירדנו בשלום ועכשיו מחליפים עוד רכבת באותו נוהל. פתיחת שער ידני….העברת אופניים אחר השנייה והפעם יורדים. לרדת מדרגות זה יותר קל… ירון מתדרך שמורידים כרגיל אך כל הזמן ללוץ על הבלם כך שהתאוצה לא תגדל …עם הגדולים זה עבד אך למי שהבלמים לא כל כך טובים נדרש לסייע גם בירידה. שוב הבנים מסייעים… רגע חושבים לאיזה רציף הבא ניגשים כי אסור לעשות טעויות עם אופניים והרבה מדרגות. ושוב מטפסים ושוב הבנים מסייעים… ושוב כואבות הידיים …מה זה? אני לא בכושר או שהזדקנתי? או שניהם ביחד!? רשומה זו פורסמה בקטגוריה חוויות בלתי נשכחות. אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.