התעוררנו בקמפ הדרכים אחרי יום אתמול מלא חולות לבנים
היום הוא יום סלעים
לאתר שנקרא עיר הסלעים!
גם על אתר זה קיבלנו המלצה מחברנו למסע טל ונאוה סניור אשר מתגוררים באטלנטה גו'רג'יה
הם ממש הדגישו שזה מקום מיוחד ונהנה ממנו.
אנו סימנו אותו ושילבנו אותו במסלול
ירון אישי לא היה בטוח שזה ירגש את הילדים
והתלבט אם נטרח לשם…שרק לא יקטרו הילדים
הזכרתי לירון שלא המקום הוא החשוב אלא החוויה!
ומה שנעשה שם איתם זו החוויה שתשאר טבועה בהם!
אמרנו ועשינו
נסעננו לעיר הסלעים
כבר מרחוק הבנו את משמעות שם האתר
באמצע מישורים מדבריים
פתאום באמצע שום מקום מקבץ של סלעים גבוהים
סלעים בגובה של בית בין 3 קומות.
איך הגיע אוסף של סלעים לאמע מישור מדברי…לא היה ברור לנו!
אי אפשר להתבלבל!
זה לא תלים
זה לא גבעות
זה לא הרים
זה אוסף של סלעים כאילו נחתו מהירח!
כרגיל פתחנו במרכז המבקרים
שם ראינו סרטון והסבר על תופעת הטבע המיוחדת הזו!
למדנו שסלעים אלו הגיעו למישורים אלו עקב פעילות וולקנית חזקה
ויצרו מקבץ של סלעים גדול …ממש כמו עיר
גם אתר זה מופה …לקנו מפה והתחלנו בנסיעה בין סלעים אלו
שוטטנו בכל כבישי עיר הסלעים
בין לבין ראינו קרוואנים ואוהלים ממוקמים ללינות לילה
מקום יפיפה אשר בכיף היינו נשארים ללון בו …אך אנו תכננו ללון בקמפ עם מעיינות חמים …מפתה יותר!
צילמנו את תופעת הטבע המיוחדת הזו מכל הצדדים
חיפשנו אזור סלעי במיוחד על מנת לחנות את הקרוואן ולטייל בין הסלעים
מצאנו חלקה פנויה וחנינו
עוד לא הספקנו להתיישר בחניה…הילדים כבר שעטו החוצה לכבוש סלעים
חמושים במצלמות יצאו הילדים לחפש גישה לסלעים גבוהים
ה
חנצ'וקה הקטנה חיפשה משעולים סמויים מן העין על מנת להסתתר בהם ובסוף לגלות לכולנו על אודותם
חנצ'וקה מלאה אהבה!
היא ראתה לב והתאהבה בסלע!
ירון בכלל הביא חבל …אולי נזדקק לו
כל קיר מסולע התגרתי את הילדים אם הם יכולים לטפס עליו?
כדי להוות דוגמא…אני כמובן ניסיתי…
קיוויתי שנסיים את היום הזה שלמים ובראים בגופנו ואף הזהרנו את הילדים בהוראות בטיחות!
להישמר מפזיזות!
מצאנו ראש סלע נגיש ובחוויה משפחתית מגבשת כולנו מצאנו דרכנו אליו
שם הצטלמנו והנצחנו הרגע!
הם דילגו ודילגו…טוב מאוד שיתעייפו!
וכדי להעצים את החוויה עדי הציעה "בואו נשחק חבוש?!"
הילדים נענו ירון אישי בראשם
ואני ביקשתי שיסבירו לי כלל יהמשחק
הילדים הסבירו בקצרה :
זה כמו מחבואים
אבל מי שגילת …הופך להיות חבוש (אסיר בכלא)
עד שלא יבואו לשחררו …לגעת בו!
מי יכול לשחרר כל אחד שלא גילו אותו
ובתנאי שלא רואים אותו
אז ילה !…
קדימה נראה שכולם מתלהבים…אז גם אני!!
עינבי עמדה ו"ספרה" ראשונה!
כולם התפזרו להתחבא בין הסלעים
משחק מהנה! כל אחד תפס מחבוא!
התחבאתי כהוגן !
ולאחר שעמיחי נתפס ניסיתי לשחררו אך הבלבלתי בין הסלעים ונתפסתי!
הגעתי לעמדת ה"חבוש" והמתנתי בנחת
ברקע אני שומעת…"היא דוגרת!"
היא לא זזה
רואים אותך וכו'…
ממש מהנה ומזכיר ילדות…רק שאני איני מכירה את המשחק הזה!
בתקופתי לא שיחקו במשחק זה!
בפעם השנייה תמיר ספר ורצנו כולנו להתחבא
אותי גילו די מהר אך את ירון אביהם לקח זמן!
ראיתי אותו מסתווה היטב היטב
הוא גילה חיילות אמיתית
בין הסלע לעשביה ראיתי אותו שכוב נסמך על ידיו
יום לאחר מכן …הוא לא הבין למה כתפיו כואבות …ואני הזכרתי לו את השכיבת סמיכה שהוא עשה זמן רב…על ידיו!:-)
ברקע נשמעו הקריאות הרמות
לא לדגור !
הוא הלך ימינה …שמאלה!
עכשיו…לא עכשיו!
כל כך כיף היה לראות את הילדים מתרוצצים ואת ירון שותף נלהב למשחק!
מי אמר שהוא לא תחרותי ….הוא מתאמץ לנצח!
ובטח בהסוואה וחיילות!
אם לא היינו עוצרים את המשחק הוא היה ממשיך עוד זמן רב!
אילצנו את הילדים לסיים
להיפרד מהסלעים שיכולים להיות ולהידמות לכל עולם שרק נרצה!
אני וירון הנהנו לעצמנו בהסכמה!
"לא האתר חשוב אלא החוויה באתר!"