יצאנו מהקמפ ששהינו בו במהלך השבת המושלגת לכיוון משפחת בלוט אשר מתגוררת בהרסבורג.
משפחת בלוט תושבי נחושה. ישוב מגורינו בישראל.
נולדה להם בת לפני כשבוע וזהו ביקור איחולים וברכות מהמולדת:-)
בדרכנו אליהם עצרנו בהום דיפו לרכוש רכיבים להתקנת מערכת "האנטי פריז " , טרם יסדקו לנו הצנרות מים.
ירון עבד להתקנת מערכת זאת קשה ונדרש לרכוש בשל כך מקדחה…
בעוד ירון עובד…
אני בנתיים הייתי יעילה וטיפלתי באריזת הקרטונים של המקדחה .
החלטתי למחזר את הקרטונים. לגזור ולשמור כי בקראוון כל מה שאפשר ממחזרים.
אבל היכן אשמור את חיתוכי הקרטון…הסתכלתי אנה ואנה ולא מצאתי מקום כי בקרוואן אין מקום…
החלטתי לשומרם בנתיים בתנור האפייה.
תנור האפייה משמש כמו ארון ותמיד הוא מכיל משהו …
סוף סוף ירון סיים והמשכנו בנסיעה לבלוט .
הודענו להם שנגיע בערך ב -14:00 והסתייגנו בתנאי שהכל יהיה בסדר ולא נתקל בבעיה בעת הרכבת המערכת ה"אנטי פריז".
אנו מאחרים בערך בשעתיים …
אבל ברוך ה' זה הסתיים בהצלחה ואנו בדרכינו למשפחת בלוט.
יש לנו עוד שעה נסיעה…הודענו להם שנאחר.
בעודנו בנסיעה ….
עינב ה"מריחה הראשית" כלומר עם עם החוש ריח המפותח אומרת "יש ריח שרוף..משהו נשרף"
ופתאום נשמעה צעקה –
שריפה !
שריפה בתנור!
עמיחי ניגש לתנור ופתח את דלתו והבחין בלהבה
וצעק יש אש בתנור"
בנתיים בקבינה ירון נוהג ואני מנווטת….מאוד נבהלים !! אך לא יכולים לעצור בצד כי אין שוליים.
ואנו צועקים לילדים הכל בסדר ?!
יש להבה? גדולה?! קטנה?!
תמיר האח הבוגר לקח את העניינים בידיים וקיבל הנחיות כיצד לפעול..
הריח היה נורא!
שריפה אמיתית! ממש מחניק!
תנור האפייה בקרוואן עובד על להבת אש אש לכל רוחבו.
הסתבר לנו תוך כדי התנהלות כיבוי האש ,כי הקרטונים שחתכתי למחזור והנחתי בתנור נדלקו מלהבה קטנה שנשארה בתנור.
ההמולה בקרוואן היתה גדולה|!!!
"הצלחתי..אני האח הבכור!"
"לא הצלחתי לכבות..!"
"יש גיצים!"
"מה לעשות?""תביאו את השפריצר מים"
טוב! אני וירון הבנו שאין ברירה ועוצרים בשוליים היכן הכי קרוב שאפשר.
בנתיים ביקשתי לפתוח את חלונות הקרוואן.
עצרנו בצד…
יצאתי מהקבינה ונכנסתי לקראוון דרך הדלת הצידית.
חשכו עיניי !
כל אזור המטבח מלא אפר קרטונים שרוף!
תמיר כבר השתלט על השריפה ויצא החוצה עם הקרטונים הנותרים.
צעקתי לו שיזהר!
מה שחסר לנו להעלות איזה יער באש.
יצאתי אחריו ויודאנו כיבוי במים בעזרת המטפ מים שתמיר אילתר מהבקבוק ספריי של השיער של הבנות.
חזרנו לקרוואן והתחלנו לאוורר את כל הקרוואן .
מניסיוננו הריח לא יפוג מהקרוואן עוד זמן רב!
פתחנו את כל החלונות שרק אפשר למרות הקור הקפוא בחוץ!
ועכשיו נותר לנקות את כל שאריות המדורה מאיזור המטבח
בכיריים ..
על משטחי השיש…
ובמיוחד בתנור …ערימות אפר!
וכל מה שיוצא מהנתנור..מלכלך את רצפת הקרוואן.
האפר לא נגמר…כל פעם הבחנתי בעוד אזור עם שאריות פחם!
במקביל טיאטאנו את הקרוואן אבל פחם וטיפות מים הופכים את הרצפה לשחורה.
והשלב האחרון שנשאר זה לשטוף היטב את הקרוואן.
טוב…נהיה נקי…
אבל הריח! מה יהיה עם הריח?!
ומשפחת בלוט ממתינה לנו עוד שנגיע…
סוף סוף ירון קיבל אישור לנוע!…הבלוטים מחכים!
איזו הרפתקאה! ברוך ה' שהסתיימה בשלום!
הודנו לקב"ה על כך.
חוויה שלא תשכח!
ו