זו לא הפעם הראשונה שאנו שוכחים משהו….
הפעם הראשונה היתה באגם מישיגן.
התמקמנו וירדנו לארוחת פיקניק…מקום בנוף מרהיב לאגם…אכלנו ארוחה… לאחר מכן יצאנו לטיול אופניים…והמשכנו בדרכנו .
ובארוחה הבאה מה גילינו? …מחפשים…מחפשים את מפת השולחן מפלסטיק במקום הקבוע ולבסוף מגלים ונזכרים ששכחנו אותה בשולחן הפיקניק.
הילדים פינו את השולחן
אך את המפת פלסטיק…
שאני ימימה קניתי בארץ ישראל הקדושה והבאתי אותה לאמריקה …כי שערתי שלא נמצא כדוגמתה באמריקה המפותחת
ואכן אין באמריקה מפות פלסטיק קשיחות של ששת:-)
יש באמריקה רק מפות חד פעמיות מניילון שנקרע…ואם יש מפסטיק אז מתחת היא מצופה לבד כזה….שאני לא אוהבת!
חודשיים שאנו משתמשים בה בעל מצב.
עכשיו בבת אחת נעלמה.
ואם במפת פלסטיק חולין עסקינן…אז לשבת הבאתי מפת קטיפה לבנה שלא צריכה גיהוץ.
לא אחת הבאתי שתיים לבנות מקטיפה!
גם מפות מקטיפה הייתי בטוחה שלא אמצא וצדקתי!
אז יומיים אחרי השהייה אצל משפחת רוזן אנו מקבלים הודעת טקסט מאסף ש…
ש….
ששכחנו כביסה לבנה במייבש להם (במסגרת סלי הכבסים שעשינו)
ניסינו לשחזר וגילינו ששום דבר בכביסה לא חשוב…רק מפת הקטיפה…
לא אחת! שתיים!
2 מפות הקטיפה נשכחו במייבש שלהם.
אוייש!
מבאס!
עכשיו נאלץ לרכוש מפות לשבת הדורשות גיהוץ…מי רוצה לגהץ מפות בטיוול קרוונים?!
זה מורכב!
זה מסובך!
וזה מיותר!
הדבר המאפיין את טיול הקרוונים שכל פעם אתה נדרש להתמודד עם מצב חדש שעוד לא היית בו…
גם אם חשבת שעברת הכל!
גם בלי המפות נצטרך להתמודד…
נשמע הזוי לבצע משלוח המפות מטורונטו לפנסילבניה (התחנה הבאה שלנו )..
לא כלכלי בעליל…
נסתדר גם בלעדיהן.
איך?
ימים יבואו ויגידו….