ביום רביעי הגענו לניו הייבן אשר בקונטיקט.
התמקמנו במתחם הישיבה והתחלנו להתארגן לחג.
הילדים כבר מרחוק מתריאים כי כל הספרים שבתא היעודי נרטבו כל ספרי
ספרי החול והקודש.
במיוחד המחזור של אמא שספג את כל הרטיבות.
אני נכנסת לקראוון וחושכות עניי על שולחן האוכל פרוסים כל הספרים ליבוש.
במיוחד המחזור שלי אשר היווה כפוג וספח אליו נוזלים רבים.
אין ברירה חייבים ליבש.
מכוון שבחג לא סעדנו בקראוון אז הספרים נשארו להתייבש על השולחן.
היה גשום וקר בחוץ…כך שלספרים לקח זמן רב להתייבש.
הם נשארו על השוליחן בבוקר בצהריים ובערב ולא הצליחו להתייבש..
כל מי שנכנס שואל…מה זה הגדות של פסח על השולחן?
זה סוכות או פסח?
יום למחרת השמש הפציעה והוצאנו את כל הספרים להתייבש בחוץ על השולחן המתקפל.
השמש "השקרנית" לא ממש עשתה את העבודה…
הלילה ירד …
והספרים עדיין לא התייבשו…
חייבים להכניס אותם לקרוון.
הכנסנו אותם לקראווןו ושוב פרסנו אותם על השולחן.
ארוחת ערב שבת הגיעה והספרים עדיין תקועים על השולחן.
אין ברירה! חייבים לפנות אותם ….אבל לאן?
אין ברירה …נפנה למיטה העליונה בפרוזדור…..שם זה יפריע הכי פחות.
אבל הערב הגיע….ועינבי צריכה לישון …שוב מעבירים ופורסים אותם על השולחן.
במוצאש ירון אישי מעלה רעיון אחר …להפעיל את מפזר החום החשמלי. זה יתיבש מהר יותר.
עוצמתו של המפזר לא חזקה והלילה עבר….
והספרים לא התייבשו למרות שהצבתי את המפזר על כסא בגובה השולחן.
במזג האויר הקר בחוץ ….אין סיכוי שזה יתייבש.
כך עברו להם 4 ימים ואנו עם ספרים רטובים פרוסים בקראוון.
עדיין הם לא יבשים!
נמשיך לעקוב אחר קצב ייבושם…כי זה מוסיף לאי סדר שיש בקראוון.
סגור לתגובות.