לאחר יום גדוש סידורים…יצאנו לברי כפי שמארחינו בשבת המליצו….

רק שיצאנו במקום ב14:00

יצאנו ב21:00

לברי הגענו בערך בחצות שאנו מנסים למצוא חניה ללינת לילה.

הכנו לנו מס' אופציות  …הכרנו שברי מלאת פארקים. רק לבחור!

הגענו בערך ב23:00 ומצאנו את עצמנו ללא וויז וללא גי. פי.אס רק עם מפת תוכנת סטריט אנד טריפ דוממת מנסים לנווט.

ירון בשלב הזה הודיע שהוא נוהג ואני מנווטת.

לאן שהוליך אותו, הוא נוהג.

ואני עם פנס ראש ומפה דוממת מכוונת את ירון לפארק הראשון .

הגענו… אך לא מצאנו את הגישה אליו כי הוא מגודר.

ניסינו להקיפו מכיוונים שונים אך לא הצלחנו.

עברתי לנ.צ השני  וניווטתי …ירון תשוש אך  נוהג בנחת.

ניווטתי לפארק הבא בחשיכה שוב עם פנס ראש לראות שילוט ומקלדת לאט לאט ובטוח הגענו אך גם כאן היתה בעיה…

זה ליד שכונת מגורים וחניה לקרוואן לא ראינו…
ממשיכים לפארק הבא!
לפארק הבא הגענו וראינו שלא רק שהוא לא מגודר אלא יש בו חניית עפר גדולה לצידו…חלום!
כלומר אין איסור חניית קראוון.
אנו מבחינים שכל חניית העפר ריקה לחלוטין מרכב.
ירון מתביית ומתכוונן לחניה הסמוכה לתחילת המדשאה נשמע פשוט …אך קשה בלילה.
אנו דוממים מנוע ליד פארק חשוך וגדול…בבוקר לבטח נראה את מראהו הירוק.
ירון מסכם את הנסיעה הזאת שהוא התפלא על סבלנותי הרבה בניווטים הלא נגמרים במיוחד לאחר ליל השימורים מאמש שבו פתחנו חמ"ל תקשורת.
ובאמת לא ברור לי מהיכן היתה סבלנותי ואעך לא נרדמתי!

התארגנו לשינה אני וירון.
הילדים מזמן כבר היו במיטות ישנים.
היה ברור שלא נשכים קום יום מחרת.
ובאמת שלא מיהרנו… כשפקחתי את עיני מידי פעם…הצצתי והבחנתי שסגרירי בחוץ.
קרוב לשעה 8:00 בבוקר התעוררתי לרעש מנועי מכוניות ושיערתי  שכנראה אנו חונים ליד כביש ראשי.
מידי רגע רעש המכוניות גבר ולא רק גבר גם התקרב כלומר מכוניות נוסעות על העפר הסמוך לקראוון.
התרוממתי והצצתי בזהיארת מהחלון ןאני רואה שהחניה שאנו חונים מתמלאת במהירות ועוד מעט תגיע לקרוואן.
כשהקראוון חונה לאורך כלומר תופס חמש חניות.
די חששתי!
אם יחנו לידינו יחסמו אותנו מלצאת…
צפיתי עוד יותר רחוק וראיתי שיש מכוניות שגם יוצאות מהר.
צפיתי עוד יותר רחוק והבנתי סוף סוף!!!
חנינו ליד בית ספר תיכון.
ההורים הורידו את הנערים/ות  והמשיכו. ללא עיכובים.
אם זה היה ילדים קטנים היה צריך ללות אותם לשער/כיתה.
והשעה היא בבדיוק לתחילת יום לימודים!
טוב …לישון לא אצליח להמשיך!
עדכנתי את ירון היכן חנינו….מה שלא רואים בחושך רואים ביום.

בנתיים כל הילדים זחלו למיטותינו …למי יש חשק לקום

       

התרוממתי ליום חדש ובפותחי את דלת הקראוון
אני מגלה מבנה שירותים ציבורי ממש מטרים אחדים מחניית הקראוון כאילו חיכה רק לנו שם!

 

הילדים התעוררו, אכלו , התארגנות בוקר …והופ!
רואים פארק ויוצאים אליו.
פארק רק בשבילם היינו שם לבד לבד…
ובפארק הם מכלים מגרש ביסבול ערוך חרוש וסרוק במיוחד בשבילם.

כמובן שהם התחילו משחק סוער צוהל והתרוצצו במגרש.. שנחרש במיוחד עבורם.
לאחר זמן מה אחרי שהם התבוססו בחול החרוש…

הם עברו למתקנים האחרים…. ואנחנו עימם.

ולא עברו כמה דקות
ורכב עוצר ליד הקראוון וכולנו משתהים .

מה הוא רוצה מאיתנו??!!
הסתבר שהוא המורה לביסבול של התיכון…בדיוק הגיע כיתת נערים לשיעור….

ואיך שאנו חירבנו להם את המגרש!

בושה לנו!
סוף טוב והכל טוב.
לילה שהתחיל באי ודאות
הסתיים בודאות בחנית בית ספר תיכון
לא יאומן כי יסופר!  חנינו ליד חניית בית ספר!
פשוט מצחיק!
במיוחד לאחר מה שמשפחת רוזן המארחת שלנו מהשבת האחרונה סיפרה לנו על הסדר וארגון בכניסה לבית ספר קנדי….כמעט ושיבשנו להם הכל!
ואז הסקנו שכל הפארקים בברי ממוקמים בסמוך למבנה ציבורי/חינוכי ככה שישמש את המוסד וגם את הקהילה.
ואז הבנו למה יש להם כל הרבה פארקים