אתחיל עם הקטיף.

זו הפעם הראשונה שאני בגילי   המתקדם 🙂 מכירה כללכך הרבה סוגי ירקות ואת אופן גידולם.

הרעיון להשתתף בקטיף ירקות ישר מהשדה היה של ביל החוואי.

אמנם אנו מושבניקים מממושב נחושה אך לא זכינו בחווית חווה שכזאת בישראל.

ביל הציע את הרעיון של קטיף ירקות וואנו קפצנו על הרעיון!

נסענו יחד עם הקרוואן כשביל מלווה אותנו לשם ברכבו.

ביל נסע לפאלם ביץ' ליום האזכרה  של אחד אימו  והרגיש חובה  לדאוג לנו.

הגענו לשם וביל הסביר  לנו איך זה מתנהל.

ממלאים דלי בירקות כשעלותו הכוללת 11 דולר.

לא נכלל בפנים כרוב ירוק או סגול  שעלותו מחושבת בנפרד.

צעדנו בשדה כשביל מלווה אותנו עם   הטנדר.

ביל כל כך הרגיש אחראי על עירונים שכמונו שירד  מהטנדר להסביר לנו כל דבר.

ואנו שילחנו אותו לדרכו ושנסתדר.

הגענו לשדה והתחלנו לבחון את החלקות  השונות ומה מהותן.

בהתחלה לא הבנו מה מותר לקטיף ומה לא.

מה מוכן לקטיף ומה לא

לאט לאט  הבנו שחלק מהחלקות כבר נקטפו ונשארו השאריות.

את הגמבה הצהובה היה קל לזהות …משיהו תקע  גמבה על העמוד וככה נפטרנו מהצורך לפרש.

את הכרוב גם היה קל לזהות וקטוף.

הכרוב היה יותר גדול מחנצוקה החמודה!

הברוקולי מחירו מחושב כמו הכרוב… בנפרד.

למדנו  איך הברוקולי גדל  ולמדנו ביחד שאת הברוקולי  קשה לאתר.

הבנות היו בחלקה זו והן עבדו עבודת צוות מלאה

עוברות  על כל שיח משני צידיו ומפלסות את העלים כדי למצא את הברוקולי הנחבא.

גם חן  היתה רצינית ויחד עימי חיפשה.

היא כל כך נהנתה לחפש את ראש הברוקולי וכל הזמן שאלה : אמא הגודל שלו מספיק?

כל שיח היא פתחה ובדקה אם הוא בגודל סביר כי מחירו על פי יחידה.

בסוף אחרי שהבנות רצו עד סוף השורה הם הבינו שברוקולי בגודל סביר לא נמצא ומכאן שה אינו כלכלי.

אני  הייתי בעננים שסוף סוף אנו רואים  את אופן גידולו של הברוקולי.

אחרי זה עברנו לקטיף חצילים.

השיח של החציל גבוה כל כך עש שחן לא נראתה בכלל

הם היו יפיפיים וירון שכנע אותי לקחת עוד ועוד.

עינב קטפה חצילים גדוליםו היתה מאושרת מפאר יצירתה של אמא אדמה

ועדי קטפה קטנים

עמיחי כיוון היכן הקטנים והיכן הגדולים

ירון אישי חלם על ממולאים ובעזרת ה' נפנק אותו…

הילדים הבחינו בין פלפלים ירוקים ארוכים ופלפל ירוק

בתחילה הם חשבו שהארוך הוא חריף  יותר.

אך אבא ירון אמר להם לפתוח ולטעום וכך הם עשו ולמדו מוחשי.

חן הכי אהבה לאסוף את העגבניות שרי החמודות האלו.

עם המספריים המ'גדולות היא קטפה את  עגבניות שרי

אבא ירון לימד אותה  מה לקטוף וכיצד לקטוף

עם העגבניות  הרגילות היה הכי קשה!

מאוד רצינו אך לא מצאנו.

ביל הסביר לירון את אשר הוא ידע….עגבניות אפשר לקטוף ירוקות והן יאדימו להן בנחת בסלסלה בבית…סליחה בקרוואן.

אבל היה קשה למצא אותן כי הם כבר נקטפו…כולם רוצים עגבניות!

הם התעכבו שם כפופים ובודקים  איזו התלהבות ויזו סבלנות.

בעגבניות אני כבר התיישבתי לי בנחת

פלפלים ירוקים חריפים

אבא ירון התלהב מזה  ויחד עם הסברים לילדיו  הם קטפו.

 ועכשיו צריך לסדר את הדלי

ראינו איך האישה לידינו הינדסה כל עגבניה ועגבניה בדלי כך שהיא לא תיפול.

סידור הדלי היה תורה נפרדת

שמים את הגדולים ובינהם את כל הקטנים עגבניות שרי ופלפלים כך שכל הדלי יהיה מלא עם מינימום חלל.

התשלום הוא לדלי.

ככל שנמלא את הדלי  יותר נחסוך .

וכאן עמיחי ועינב כיכבו  יחד עם אביהם.

כולנו התמלאנו גאווה

מחווית הקטיף

מהלימוד על אופ גידולם

כבר הערב  התחיל לרדת ואנחנו מאושרים מיבול הקטיף שלנו…צעדנו בגאווה סוחבים את הדלי הכבד

הדרך היתה ארוכה כי בנתיים התרחקנו  בקטיף והדלי כבר כבד

כל כך כבד שהרמנו אותו כל פעם שניים עם החלפות

בגאווה רבה כל ילד אחז  באיזה פרי

ממש תמונת מחזור של בוגרי שיעור חקלאות.

לקופות הגענו  לשלם

בדרך נהנו מצבעוניות הירקות בדוכנים ועשינו השלמת מוצרים

ביום חמישי יום מחרת הוא יום הלימודים שלנו

אשר במקביל  תכננתי  …אני המורה גם לבשל תבשיל ממולאים

אין כמו לבשל עם ירקות  ישר מהשדה

 

           

השולחן נערך ברוב  כבוד והדר.

קבענו עם ביל שהוא מוזמן אותו לארוחת צהריים הכוללת ממולאים והוא שמח על כך.

ביל סעד עמנו   ליד הקרוואן  על רקע כל החווה

בסיכומה של ארוחה ביל ציין

שאלו הממולאים הכי טובים שהוא אכל עד כה!

גם ירון ציין את הטעם המשובח  ואנו היינו בטוחים שביל אמר  והתכוון לדבריו.

כולם אכלו עד תום.

 

ואני הצטערתי שלא קטפנו עוד ועוד….

ואז נזכרתי שאמרתי לירון אישי באחת ההזדמנויות

שכשהייתי צעירה חלמתי לגור ליד הים

היום אני חולמת לגור ליד השוק!

עכשיו זה יותר מתחזק !!