בדרך כלל לפני פורים מרגישים את ההתרגשות באויר הרבה לפני!
לא רק בגלל המחשבה הקבועה "למה נתחפש השנה?!
מי שיש לו ילדים בתנועת נוער חש זאת במלא העוז!
הילדים מתחילים לפקוד את בני עקיבא ביתר תדירות
להכין את קרנבל פורים…או כמו שקוראים לו בשפה הפשוטהאת "שוק פורים"
תחרויות …דוכנים ופרסים
לשם כך נדרש להשקיע זמן בהכנות.
כבר שיצאנו מפלורידה הרגשנו את הכנת הפורים אצלם
6 בחורי הישיבה יחד עם אנשי המפתח במנין רשב"י טרחו והכינו דוכנים מושקעים!.
והנה אנו בניכר…נוסעים מטיילים וסופגים חוויות נוף וטיולים
פורים מתקרה…
ואנו כבר יודעים למה נתחפש! רכשנו מסכותבניו אורלינס בקרנבל "מארדי גרא "
משלוחי מנות לא קנינו השנה אלא רק יין.
לראשונה נכין במו ידנו מיני מאפה!
במיוחד שאיננו יודעים למי נדרש לשלוח משלוח מנות
עוד יותר כי לא ידענו היכן נעשה פורים?
יום ראשון היום ואנו כבר אחרי 3 ימי אירוח בבית משפחת נדב ואלה כהן
בחניית דייב וניקול ברמן
מצאנו לשמחתינו שהילדים יצרו קשרים חברתיים עם ילדים/ נערים בני גילם
סייעו לזה כמובן
המפגש עם ירדן, ביתם של תמר ומושיק הראל אשר הכרנו בסעודת שבת בבית משפחת אלה ונדב כהן
ירדן היא בת גילה בערך של עינב ועדי
גם ההליכה שלנו לבית הכנסת וממפגש בני עקיבא חיזק את הקשרים שלהם
וכך מצאנו את עצמנו ביום ראשון לאחר יום בילוי מהנה במרכז החלל שיוסטון
את הבנות שואלות "מתי חוזרים?
אנו רוצות ללכת לסייע להכנות של פורים בבני עקיבא
השאלה העלתה בליבנו ההורים חיוך …וואו! הם בעניין!
מי חשב שכך תראה ההערכות לפורים בניכר
כל היום הן מסמסות לחברות בארץ ומתעניינות מה קורה בישראל?…
והנה ביוסטון נוצרו קשרים חברתיים בבני עקיבא עד כדי רצון להיות בעניין…
אני וירון ההורים כמובן שמחנו ובדרך הקפצנו אותם לסניף בני עקיבא והשארנו להם מכשיר טלפון שיתקשרו מתי שהם מסיימות
אנו חזרנו לחניית דייב וניקול ברמן ללינת לילה וחזרנו לעיסוקנו.
אבל אי אפשר שלא היה לשוחח על כך עם ירון ואמרתי לו
"זה לא ברור מאליו שלכל הילדים יש כישורים חברתיים "
זה לא ברור מאליו שהם יצרו את הקשרים החברתיים האלו"
ולא ברור מאליו שתהיה להן התחושה והרצון לסייע בהכנות לפורים במקום זר להם בניכר!"
כל כך שמחנו שצוות בני עקיבא הכניס אותם לעניינים!
לא ידענו מה הם עתידות לעשות בבני עקיבא
חיכנו בסבלנות לטלפון שיקרא לנו לאסוף אותם….
לאחר שהן חזרו עמוסות חוויות והראו לנו תמונות…
הבנו שממש אבל ממש כמו בבני עקיבא בישראל!
הן צבעו והכינו כרזות לקרנבל
ממש הרגישו כמו בבית הפגינו כישורים!
הן סייעו לאריזת משלוחי מנות
וחזרו מלאות חיוניות מעשייתן!
כשהגענו לקרנבל פורים הגדול של כל הקהילה
אפשר היה להרגיש בכל מקום את עשיית צוות המקום ובנותי
ראינו את תוצאות פועלן ואפשר היה להרגיש את ליבן מתמלא מעשיית!
כמובן שהייתי צריכה לפגוש את צוות בני עקיבא ולפרגן להן על תחושת השייכות
שמחתי פורים התערבבה בשמחה על כישוריהם החברתיים של בנותנו בנכר!