אצלנו במשפחה מי שהכי רגיש ליתושים זה ירון אישי ועדי ביתי בת ה- 13.
תוצאות העקיצות משאירות עליהם חותם זמן רב
ולכן אנו רגישים עימם יותר.
עכשיו אנו כאן בפלורידה בשמורת אברגלייז
–
אם רק היינו יודעים….
אם רק היינו שומעים על היתושים בשמורת אברגלליז….
הינו נערכים אחרת לחלוטין!
זה לא היה רשום באף ספר
ואף אחד לא סיפר לנו על כך ש….
שהיתושים בגודל גונזילות!
גם באפריקה פגשתי יתושים גונזילות אבל ממש גונזילות!
שם היינו מוכנות אני ונורית חברתי!
שם מכל עקיצת יתוש עלולים להידבק באיזה מחלה!!
לשם עשינו חיסונים
לשם קנינו כילה שתגן עלינו
שם הלכנו בלבוש ארוך ודק
נערכנו הכי טוב שאפשר!!!
…אבל ….שם הגונזילות לא היו נוראים הם רק איימו…..
פה באברגלייז כבר בדרך המתמשכת על פני 160 ק"מ של אקלים סוב טרופי
המון ביצות מסביב.
ביצות מזגירות לי את תקופת ההתיישבות במדינת ישראל
חום ,יתושים וקדחת !
מזל שאנו מטיילים בחורף .
לא הפסקתי לחשוב על הקיץ ועל התנהלות האנשים במזג אויר חם ויתושים.
ואילו כאן כמו שנכנסנו לשמורה יום גשום וחם
כבר במרכז המבקרים הרגשנו מעופפים נחים עלינו.
בבואנו להתיישב הדרכת הריינג'ר של השמורה ….ענן יתושים חג בגובה הרגליים.
נחרדנו מהרעיון להתיישב בתוכם.
המדריך הסביר לנו שכדאי לנו להתיישב בשמש וכך עשינו .
זה לא כל כך עזר כי כל הזמן הנענו את הרגליים כמו סוסים שהיתושים לא יתיישבו עלינו.
מבין כולנו עמיחי הכי לא חביב על היתושים.
הם לא התקרבו אליו והוא עמד בגבורה בהדרכת הריינג'ר.
כשיצאנו לתצפיות על הביצה נפעמנו מהנוף המדהים ומהאליגטורים.
כשברקע …בנבכי מחשבתי חשבתי על מתיישבנו ארצנו אשר עמלו קשות ביבוש הביצות ובדרך רבים מתו מקדחת.
היה סיור מרשים עם המון למידה.
כשהחל לרדת החושך המצב החמיר ואנו לא היינו ערוכים .
היינו בלבוש קצר …
ולא מרוחים בתכשיר נגד יתושים….
ואיך שהגונזילות חגגו עלינו!
הוצאנו התראה על נוהל יתוושים בקרוואן !
כלומר חייבים לסגור כל דלת כל חלון…אורות מינימליים!
ירון נאלץ לצאת מהקרוואן להתקשר מטלפון ציבורי למרכז השירות של מכשירי הטלפון שלנו.
כי שני המכשירים הניידים הפסיקו לעבוד.
חייבים לצאת מהקרוואן.
הוא יצא בלבוש קצר
ולא מרוח בתכשיר יתושים.
השיחה עם מרכז השירות התארכה והתארכה
ועל זה מסופר בנפרד בסיפורי דרך .
ירון התיישב ובסבלות שרק לו יש …שוחח עם מרכז השירות
אבל סבלנות ירון ויתושים לא הולכת בכלל!
בבית או בקרוואן הוא רק מבחין ביתוש הוא יוצא במצוד אשר תמיד מסתיים בהצלחה.
אם המצוד לא יסתיים בהצלחה…הלכה השינה!
ומישיבה הסבלנית הוא היה חייב להעמד.
המחבט "מוסקיטוס" הוזעק ע"י עדי מהקרוואן.
גם התרסיס נגד יתושים הוזעק ועדי לא הפסיקה לרסס מבמרחב האוירי של אבא שלה והחלנו כולנו להימרח
אפילו אני הבנתי שלא לעולם חוסן וגם אני יעש תקיפה של היתושים גונזילות
וככה מצאתי גם את עצמי מבריחה יתושים
כנראה שהיתושים לא שמעו על התכשיר יתושים שלנו
כי הם המשיכו לעקוץ ולעקוץ…ללא רחם!
עד כדי כך ירון היה תחת מתקפת יתושים שהוא לא הפסיק
להתגרד
לרקוע ברגליים
ולהרחיק יתושים שנצמדים אליו
בכל מקום על העור החשוף היתושים מתישבים ומוצצים את דמינו.
בסופו של דבר ירון הוכרע במערכה !
הוא הוכרע פעמיים!
פעם אחת נציגת השירות הכריעה אותו בזה שהיא לא הצליחה לפתור לו את הבעיה.
פעם השניה היתושים הכריעו אותו והוא אמר לנציגת השירות באנגלית.
"סורי מם, אי אנדר אתקט מוסקיטוס!"
ופשוט ניתק את השיחה והניח את השפורפרת.
והתחיל לנתר רק שהיתושים לא יצליחו לעקוץ אותו . הגונזילות האלו!
בריצת אמוק כולנו רצנו לקרוואן ובנוהל קרוואן צעקנו אחד לשני לסגור את הדלת לסגור חלונות.
להשאיר אורות מינימליים.
ואז החל מצוד אחר הגונזילוץ
ירון עבר אזור אזור בקרוואן ופשוט חבט בהם.
כשירון חובט הוא חובט ובאופן רציני .
ואני קראתי אחריו
"להרוג להשמיד לאבד!"
כל גונזילה שלא תהרג תמצוץ אץ דמנו בלילה.
כשאני כותבת דמנו..זה גם דמי.
אני גם התחלתי להתגרד ולהתגרד עד זוב דם.
מי שהכי חגגו עליו הגונזילות זה
ירון
עדי
תמיר
ואני אמא ימימה
חן ועמיחי יצאו פטורים מעונש הגונזילות זה ועוד לא הצלחנו לחקור מהי הסיבה.
זכו הקטנים!
אבל אנחנו פשוט התגרדנו ללא הפסקה ובכל מקום בגוף.
כל פעם ניסינו להבין איך הגונזילות הגיעו לעקוץ מתחת לחולצה או המכנסיים במקומות שהצניעות טובה להם.
ואז החלטנו השהגונזילות עוקצות גם מבעד הבגדים!
ממש גונזילות !
לבשנו בגדים ארוכים והכנו סדין גדול להתכסות .
לא נרדמנו לפני שוידאנו שכל היתושים שנכנסו נחבטו ב"מחבט המוסקיטוס"
אני בפינת ההמלצות אמרתי לירון שכדאי שיניע כל דבר תלוי ומאחורי כל כסא כי הגונזילות חכמות.
הן מתחבאות עד יעבור הזעם ואז יוצאות למצוץ את דמינו.
נכנסנו למיטות כולנו חמושים כנגד עקיצות יתושים
לי אין בעיה להתכסות בסדין עד מעל הראש וכך להקדם.
ירון לא יכול והוא הצהיר שהוא יתכסה כמו ברעלה.
כל הילדים התלוצצו על ירון שבבוקר כל העניים שלו יהיו נפוחות …כי הן היחידות שלא כוסו ברעלה!
הלילה עבר בקושי.
כל הלילה לא נרדמנו.
כל הגוף בער מהעקיצות שכבר נעקצנו
הבגדים הארוכים והסדין לא הוסיפו לבעירת הגוף.
בשעה 3:00 לפנות בוקר ירון הציע שנתרומם …גם כך אנו לא ישנים ונתחיל בנסיעה
לאגם אוקיצ'ובי היעד הבא שלנו אשר נמצא במרחק של כ4 שעות נסיעה.
אני לא העזתי להוריד את הסדין.
ירון נכנס להתקלח לקרר את גופו וכך גם אני וחזרנו לעוד שעתייפ שינה.
עם הנץ התחלנו בנסיעה .
סיכמנו שזו ממש נסיעת "ויברח!"
בחודש הראשון היתה לנו חווית יתושים ב"סולט לק" ביוטה
אך חוויה זו עכשיו כאין וכאפס לעומת מה שהתרחש שם.
חוויה שלא תשכח!
ואני אומרת אם רק היינו יודעים
אם רק היינו שומעים…היינו נערכים!
זה לא היה רשום באף ספר!