את הטלפון ושם הרב של בית חבד קיבלנו כבר שבוע מראש.
אמנם יצרנו קשר ראשוני אך זה לא הבשיל לידי נתונים מדוייקים.
והנה הגיע יום חמישי ועדיין לא שוחחנו ישירות עם הרב רק השארנו הודעות.
ביום חמישי הרב כבר זיהה אותנו מההודעות ונותן לנו את הכתובת של בית חבד וגם מאפשר לנו לחנות את הקרוואן בחניית ובסמוך לבית הכנסת כך שנהיה קרובים וסמוכים לקהילה יהודית.
הרב הנחה לא להגיע לפני 15:00 כי הוא לא יהיה שם.
הגענו לבית חבד בערך ב16:00….
אחרי שאיבדנו בסופר את העוף הכשר שקנינו…
ואז תמיר התבדח וציטט " אבא…אבל הבטחת לנו עוף בשבת"
עוף, כבר לא יהיה השבת…גם חמין….וגם את זה נשרוד …
כל כך הרבה הכנות יש עוד לעשות לקראת שבת. איך הגענו לשעה הזאת בכלל?
ירון אישי ותמיר בני בכורי, התחברו לחשמל ומים וממש חנינו כ-3 מטרים מבית הכנסת שממוקם בתוך מבנה גדול של בית חב"ד.
המתחם כולל:
- בית כנסת
- מקווה נשים גדול ומכובד
- מקווה גברים
- בית הספר הכולל מגרש כדורסל ומדשאות
- גן שעשועים
כך שיש ערוב שבת למתחם גדול. למרות שהיה חם מאד וכמעט ולא שהינו באויר…
תמיר החרוץ רצה לסמן v על משימת הגיהוץ החל לגהץ כשהוא לא שמע שאבא ירון ביקש שלא לגהץ כי יש חשש לעומס גבוה מידי.
וכך אכן זה קרה העומס גרם להקפצת החשמל!
ומכוון שהרב לא היה באיזור…כך נותרנו ללא חיבור חשמל אלא גנרטור של הקרוואן…מה שאומר שיש סיכוי שהוא יקרוס בשבת.
כך ש"הפלטה",(לוח מתכת אשר יכול לתת מענה בדחק כפלטת גז) שסחבתי מהארץ בצ'ימידן
(הבאתי זאת בלי שירון אישי ידע כי הוא לבטח היה צוחק עלי)
לא הייתה בחשבון מכוון שהיא מהווה מקור חום…
בעצם תנור חימום של הקרוואן.
ואם נפעיל פלטה יש סיכוי שהגנרטור יקרוס (בכל זאת שבת ראשונה ואיננו מכירים את הקרוון)…
אז הפתרון בשעת דחק היה להכין סיר מרק שיהווה סעודת שבת.
ושבת בבוקר לאכול קר.
בפועל הסתברה החלטה זו כנבונה!
בערב הילדים היו כל כך עייפים שבקושי הצליחו לאכול מרק…
ובבוקר הרב הזמין אותנו לקידוש כללי שהיה לכבוד יורצאייד של אחד מחברי הקהילה.
אפרופו הקידוש התבסס ברובו על אוכל קר ….פרט לחמין שהיה חם והיווה מקור סכנה לשוהים בקרוון:-))
למדנו להכיר:
שבלאס וגאס-
- יש כ-10,000 ישראלים
- 2 מרכזי בית חבד
- כל קהילה מונה כ30 משפחות
- התושבים חברותיים ומתעניינים בקורה בארץ
הזדמן לי לשוחח בסעודת בוקר שבת עם ואלרי אשת בעל היורצאייד ולשמוע על משפחת הרב ,על ומשפחתה ןאיך היא התגלגלה ללאס ואגס…
ואחרי הארוחה …איך לא!?
נכנסתי למטבח הכרתי את גרי ולא יכולתי שלא לקום ולסייע בפינוי הכלים ובעריכה לארוחה הבאה.
כשירון אישי ותמיר הצטרף לגברים לדברי תורה ושירי שבת..
התפילות היו משהו חדש מאד עבור הבנות.
כששאלתי את חן ביתי הקטנה איך הרגישה בבית הכנסת היא אמרה שקט…כמה שקט היה בבית הכנסת.
אכן כך מאופיינת התפילה.
וכל כך ברור למה הרב הזהיר אותנו בדבר רעש ילדים…
בערב לא היו נשים פרט לנערה אחת ומכאן שלא היו ילדים
ובבוקר היו ילדים שכינסו אותם לפעילות אחרת כי הם באמת עשו רעש.כיבדו את ירון אישי בעליה לתורה
ובהזדמנות זו ירון אמר ברכת הגומל… שגמלנו כל טוב. וכולנו בלב נרגש ענינו אמן!
בסה"כ הסתכמה שבת כנחמדה.
הכרנו קהילה חדשה!
סעדנו 2 ארוחות
נהנהו מהמיחם של בית חב"ד
אאפילו הטבלנו כלים חדשים שקנינו
פחות צילמנו בגלל האטרף…אך לקחנו עלון מבית חב"ד המרכז את הנתונים והמידע על הקהילה היהודית בלאס וגאס
אשר עינב ביתי מרכזת במסגרת פרייקט בת המצווה בנושא "זהות יהודית".
בפעם הבאה, נצטרך לתרגל את הצילומים טרם שבת.