הגיענו לקמפ דרכים שפגשנו בדרך , נכנסנו לבדקו שהתנאים נאים עבורינו וכמובן עבור ילדינו.
גילינו קמפ הממוקם בתוך חווה פעילה הנושקת למרחבי הטבע
ונראה כי טוב לעשות במקום שבת…והחלטנו להישאר.
התמקמנו ליד קרוואן נגרר יחסית קטן.
ירון הסביר לילדים מהו ערוב שבת ואיך אנו נמתח ערוב שבת עבורנו.
הילדים ישר התעניינו בקרוון השכן…מי הם למה הגלגלים שלהם מכוסים ואיך גוררים קרוון כזה.
ציק צק התחברנו אליהם…התחלנו משאלות פשוטות ועד שיחת רעים…כן … אני ואנגלית העילגת שלי.
הכרנו את דבורה וגי'ם , בני בערך 60 אשר כבר שנתיים מטיילים בארה"ב בקרוואן לאחר שמכרו את ביתם.
שאלנו אחד את השני המון שאלות…
אנחנו שאלות של נסיון בקרוואן והם שאלות על ישראל בכלל ועל יהודים דתיים.
הם סייעו לנו במים חמים לקפה כי נשבר לנו הקומקום זכוכית….להם יש מכונת אספרסו ענקית!
ואף סייעו לנו עם קישורים לאינטרנט אשר יסייעו לנו לתכנן יותר טוב את הטיול.
שוחחנו גם על הא ודה ודברה גם התעניינה מה אנו אוכלים…
הסברתי לה מרק בערב וסיר בשר בבוקר כשירון אישי יעשה חלות לכבוד שבת.
הסברתי לה מהו חמין ומשם הגענו להזמנתם לסעודת ערב שבת.
דברה ממש שמחה, ג'ים מקצת היסס אך המרק פיתה אותו והוא זרם עם דברה
מסתבר שלגים היה חבר קולגה לעבודה עם כיפה .
ירון קידש וזימרנו כשבכל שלב ירון הסביר מה המשמעות כל חלק בסעודת שבת.
לגים לא היה זר המושג יהודי אך לדבורה זה היה חדש והיא שאלה המון.
גים מאד נהנה מהחלות שירון עשה ואף הביע זאת בקול וגם פירגן לעינב על העוגה שאפתה לשבת.
וההפנץ ליין- שבשיחת הרעים בארוחה עם גים הסתבר שירון וגים למדו באותה אוניברסיטה בניו המפשייר ואצל האמריקאים זו אחחות רעים לעולמים…הם גדלו יחד באותו הכבר…וגים האמריקאי… כל כך התלהב מכך ולא נרגע!
הם נשארים בקמפ עוד חודש לפחות באיזור ואנו כבר ביום ראשון נעים.
החלפנו כתובות מייל צילומים וקבענו להיות בקשר ואולי נפגש בפלורידה בינואר.
סגור לתגובות.