אז גם השבת לא עשינו שעורי בית מספיק כך…. שבת בבית חב"ד סולט לייק סיטי
אמנם שוחנו עם הרב של בית חבד בני ציפל….
והוא קישר אותנו לפאול איש האחזקה אשר טיפל הנו היטב בחיבור של הקרוואן לחשמל ומים..אך לא הכנו רשימת שאלות קבועה שצריך לשאול את הרב כמו:
- זמני תפילות,
- זמני פתיחת המבנה של בית חבד…שרותים זמינים…
- מקווה גברים, מקווה נשים..מקלחות זמינות
- קהילות יהודיות על ציר דרכינו
- וחנויות כשרות לאוכל
- ומסעדות או בתי קפה כשרים
כך שהמידע מפאול איש האחזקה לא היה מדוייק לגבי בשר כשר ומצאנו את עצמינו מכתתים רגלינו ב3 סופרים שונים, מבזבזים זמן ובסוף לא מוצאים בשר רק פרוסות דג סולומון דק (לקס) שקנינו כי אין ברירה ואין לי שום מושג איך מכינים אותו…
אחרי שהפצתי ואצאפ נואש לנשות השכונה…הבנתי שזה אוכל אשכנזי אורגנל ואי אפשר לעשות ממנו מאכל קדרה
ספרדי.
אז…. אין מה לעשות בסעודת ערב שבת נסעד עם מרק עשיר, בבוקר נסמוך על הקידוש של חבד וסעודה שלישית נתענג על הדג האשכנזי עם קרקרים.
בערך ב15:00 התמקמנו בחניון האחורי של חבד התחבקנו לחשמל ומים והתחלנו ראשית בארוחת צהריים כי הילדים רעבים….כמו בכל ימות השנה.
ואחכ הופ! לבישולים והכנות לשבת
אני מבשלת לשבת
ירון אישי אופה חלות
והילדים מגהצים, אופים עוגת בננות ועורכים שולחן….
ובכל זאת לא ברור איך אנו מגיעים לשבת בדקה האחרונה בדיוק כמו בארץ!
ומה כבר יש לעשות בקרוואן?
והנה נכנסה שבת…מזל שיש שבת!
ובדיוק דרכינו לתפילה פגשנו את חי ובנה ידידיה בן ה -6.
אמרנו אחת לשניה שבת שלום ומכאן לכאן פתחנו בשיחה.
מסתבר שהם משפחה עם 4 ילדים מניו יורק אשר יצאו לחופשה…הזמנו אותם לקרוואן כי ידידיה היה מאד סקרן וקשקשנו רבות עד שהגברים יצאו מבית הכנסת.
יום למחרת בשבת בבוקר נפגשנו עם נעימה אחותו של ידיה בת גילה של עינב. יחד הם שיחקו לרוב ונהנו וכולם התנסו באנגלית עברית ותנועות ידיים.חיה הייתה כל כך ידידותית וסבלנית לאנגלית שלי…..בסעודה שלישית פגשנו גם את סמסון בעלה(שמשון) שהסתבר שנהג מידי יום 7 שעות מניו יורק לחוף המערבי לחופשה בת שבועיים.וזה בשיגרה אצלם.
כל כך נהנו עימם….והם עימנו…עד שהצענו חילופי דירות בחופשות 🙂
החלפנו כתובות טלפונים ניו יורק ישראל ואולי נתראה בניו יורק באוקטובר מי יודע….