עוד שבוע בדיוק ……הבית אריזות וברדק כמו שהבטיחו לי רבים.
ובלהט הקרב של האריזות, כל ערב יש לנו איזה אירוע …ברוך ה' שבמצב הביטחוני הקיים במדינה ,האירועים הם רק אירועי שמחה.
אתמול הייתה מסיבת אירוסים של אחיינית של ירון אישי . מסיבה אשר כולם בה היו מלאי שמחה והתרגשות ולנו זו הייתה התרגשות כפליים כי בהזדמנות זו נפרדנו מכל בני משפחת אליאסיאן.
על מנת להצליח להשתתף בשימחת אירוסים זאת נאלצתי לדחות את מפגש על האש שיונית אחותי הקטנה רצתה לעשות אצלי.
וכאן נזרעים ניצני ההפתעה.
כשהודעתי ליונית אחותי הקטנה (שבעצם בת שלושים ו…) שלא אוכל לקיים את מפגש על האש וואין לי מועד אחר כי כל הערבים תפוסים…אז יונית הודיעה לי בנונשלנטיות שאני אמצא ערב ואעדכן אותה…
ואני אמרתי לעצמי…היא לא משערת מה עובר עלי ואיך הבית נראה….אין לי כלום בבית!!!
סמכתי על זה שהיא תביא ותארגן הכל ….ודחיתי את היום הולדת של עמיחי בני ליום חמישי…דקה לפני הטיסה…
אבל מה לא נעשה …בשביל פרידה מדודה יונית!
ואז בוקר יום שני אני מתעוררת תשושה רואה את הבית ואומרת לעצמי איך נקבל אורחים כך למען ה'!
ואז ירון אישי מתעורר מוסיף ואומר…כנראה יונית לא משערת מה מצב הבית.
זה כבר מלחיץ אותי…ואני מתחילה להפעיל ילדים במשימות משימות משימות אשר עיקרן לפנות את האזור המרכזי …
אל תדאגו בטבלה מסודרת וכתובה מי עושה מה.
אמנם זו רק דודה יונית ואולי גם שושי גיסתי וואחי איתן ןמאיה שרק נולדה….אך גם להן מגיע להתארח בבית ולא ברפת או אורווה.
וככה בין אריזה וניקיון שעת השין מתקרבת….
אני נכנסת להתקלח… כשהאורחים בפתח והבית במצב סביר…(מזל שיש אורחים ויש הכרח לנקות!)
ואכן איתן אחי וגיסתי שושי הגיעו עם מאיה שרק נולדה ואימי (שהיה סבתא שרה למאיה)
בעודם יושבים ואני מתרגשת….ונעה פנימה וחוצה …בעומדי בפתח הבית…
אני קולטת עוד אח הגיע- אחי ברוך ומשפחתו …מנסה לעכל ופתאום בזוית עין שניה רואה את אחותי ריקי ומשפחתה ועוד אחותי אתי ומשפחתה….וזה לא נגמר!!
כאן נופל לי האסימון!!!
משפחתי משפחת חלה המפורסמת בעלילותיה המונה 14 אחים …
החליטה לא לתת לנו לטוס לאמריקה מבלי להיפרד!
וזו הייתה הפתעה גמורה הרגשתי שכולם באים עלי מכל הקצוות…
לא …זה לא יכול להיות שתבינו בחיים משפחת חלה לא הגיע ביחד תמיד בטפטופים ואיחורים הם מגיעם לארועים…
אז זה חלום או מציאות??
והיכן ירון אישי?עוד בעבודה? הנה הוא מופיע…אולי הוא שותף בכלל?
כבר שבוע הוא אומר לי " תזמיני כבר את כולם…"
ואני אומרת לו
"השתגעת? מי יארגן זאת כולם בחו"ל במיוחד ציפי שבדרך כלל מארגנת…גם היא בחו"ל, וגם הבית ריק ממזון וציוד"
אז ירון מרגיע אותי שהוא לא יודע מההפתעה הזו אבל הוא שמח שהם שיחקו אותה!! וגם הפתיעו אותי כל כך!!!
כך הוא לא נאלץ לחזות בי נלחצת ומלחיצה,
וכך גם זה נתן מענה למצוקתי כי מי אלא אישי מכיר את הגיגי …
ושבצם הוא כבר הבין שאני מאד הצטערתי שאין לי מפגש פרידה ממשפחתי הענפה שקשה לרכזם באירוע אחד
והנה גם בלי אטריח אותם הם טרחו והגיעו…
ואני כל כך הופתעתי והתרגשתי שלא הפסקתי להגיד "כולם באים עלי"
יונית אחותי הקטנה…שיחקה אותה כמו גדולה אמיתית!!
היא דאגה להכל כל מכל…כי הבית שלי ריק לחלוטין…ואני שיחררתי על באמת ונתתי לה לשלוט בכל ביד רמה
והיה על האש ברמה גבוה והקבב היה טעים…ומזל שיש לי משפחה כזו תותחית…
שכל אחד נושא יד, צוות על האש, צוות במטבח, צוות ילדים ואפילו צוות קפה…
ואז בחלק האמנותי אחותי אתי הבכורה החליטה להפתיע…והקריאה קטע שנון כל כך על הווי ההתארגנות לטיול.
שכולם צחקו כל כך!
ואז הגיע חלק של המתנות ושוב הפתיעו אותנו עם חולצות משפחתיות עם תמונה משפחתית בחזית
ובגב כיתוב …מה אם לא…"אליאסיאן מגלים את אמריקה"
לבוש, דוגמנות, צילומים, חיבוקים ונשיקות…
וצריך להיפרד …ואז הייתה פרידה ארוכה כי זה קשה כל כך! זה לא נתפס שיום שני בדיוק עוד שבוע אנו טסים.
וזה מזכיר לי אמירה שחבר סיפר:
"אשתי אף פעם לא תעזוב אותי…היא פשוט לא יודעת להיפרד :-)"