שבוע הזה והשבת הזו לא נשכח המון זמן.
פשוט אנו "טירונים אמיתיים" בקרוואן ככי אם לא …אז לא ברור איך הגענו למצב הזה
של התראה בחצי הלילה ועלטה גמורה!
אך ראשית, נתחיל מהתחלה!
שמורת ילוסטון שבוע ללא ציויליזציה טבע טבע וטבע.
הגענו אל השבת לקמפ קניון. מקום שביצענו לו הזמנה כבר 3 חדשים מהארץ.
שבת סגרירית וגשומה כשאנו יודעים שנהיה בטבע גמור ללא קהילה יהודית.
שבת ראשונה בארה"ב ללא חיבור לחשמל!!!
ללא חיבור למים
וללא יכולת להפעיל גנרטור על מנת לא להטריד בעלי חים מעבר לשעה 22:00 בערב.
כלומר נדרשת הערכות מיוחדת!
עירוב לא היה טעם לעשות כי גם כך לא נצא לסעוד אל מחוץ תחום הקרוון.
- פלטה תהיה על גז.
- אור יהיה מינימום.
טוב בדיוק בנושא האור והחשמל רציתי לפרט.
מכוון שאין גנרטור נאלץ להסתמך על ה"בטריה" של הרכב.
מתוך ראיית חסכון הבטריה של הרכב השארנו 2 מנורות בלבד:
- אחת פינת האוכל
- ואחת במטבח(תאורת לד חסכונית)
הכל טוב ויפה…
סעודת שבת…שירה…ברכת המזון…ולמיטות!
ופתאום!
באמצע הלילה נשמעת קול צפירההההההההההההההה
חד גבוה וצורם שהאוזן לא יכולה לסבול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני קמה בבהלה!!
ראשונה ! למרות שאני בחדר הורים המרוחק (הילדים ישנים כמו דובים)
ומנסה להבין בלי משקפיים מה מקור הרעש המבעית הזה?!
אולי יש דליפת גז וזא הגלאי גז???!!!
סכנת נפשות!
אני בודקת את 2 הלהבותאש שהשארנו ולא מזהה דליפת גז..
ובנתיים הילדים מתעוררים ומשמעים קולות רמים לכבות את הרעש הזה בחשיכה.
ואז תמיר בכורי שהקשיב היטב לקלטת ההדרכה על מערכות הקרוואן מאתר בחשיכה את הגלאי שמרעיש כל כך וממוקם באזור התחתון של התנור אפיה
ומעלה סברה שזה התראה על זה שהסוללה של הרכב נגמרת ואפילו מצא לזה תימוכין והעיד שהתאורה שהשארנו נחלשה מאד.
נשמע הגיוני אבל שבת!
אין מה לעשות!
חוזרים לישון!
אבל איך למען השם, נשתיק את הרעש הזה?!
התחלנו למשש אם יש מתג…
נקרא לחנצוקה הקטנה אולי היא תסייע במצוקת הרגע…אך גורנישט!!
ואז תמיר זרק שמיכה על אזור הגלאיובאמת …
הצליח לעמעם את הרעש הצורם כל כך!
כשאני קלטתי את תורת עמעום הקול, התחלתי לבנות שכבות איטום מסביב לגלאי.
מה שישה בבוקר…יהיה!
לאחר פרק זמן כולם חזרו לישון.
שבת בבוקר, תמיר העיר אותנו בקריאה "אמא אבא הבטריה של הרכב נגמרה!"
הגלאי הפסיק להרעיש!
התאורה שהשארנו כבתה!
והמקרר כבה! וזה –לא —טוב!!
נתתי הנחיה – שאף אחד לא פותח את המקרר ללא אישורי!
וזאת על מנת לשמור על הקור הפנימי של המקרר.
ונעבור את זה איך שהוא…
בין הערביים היה חשוך כבר בקרוואן ויצאנו לטייל בקמפ.
חזרנו כבר בחשיכה לקרוואן והתחלנו לשיר שירי סעודה שלישית שכל כך התאימו לאוירת החחשיכה שיורדת.
ואחר כך המתנו בחשיכה לכוכבים בשמים… רק שכל השמים היו מעוננים והלילה יורד כאן מאוחר (בערך ב21:00).
באיזה שלב עשינו הבדלה ולאחר מכן ירון אישי החל לחפש מוצא שמישהו יניע אותנו בכבלים או משהו דומה.
המוצא נמצא ע"י מישהי ממשרדי הקמפ אשר נכמרו רחמיה עלינו ונדבה את בעלה להניע אותנו בתום משמרת בשעה 22:30.
ואכן כך היה!
(ללא צורך בכבלים) פעולה מכנית אחת של מכשיר קטן הניע את הקרוואן הגדול ןבכך גרמה אור גדול ורעש גדול של המנוע בקמפ.
מזל שמנוע מותר כי גנרטור אסור להפעיל בקמפ…
סוף טוב הכל טוב!
וגם לאשה ולבעלה אשר סייעו לנו, נתנו שרשרת של "דויד סטאר" מישראל.
ועכשיו להפקת לקחים!
ומה יהיה?…לגבי העתיד ושבתות הבאות…
קצר!
ירון אישי מקווה:
לא להגיע למצב שלא נהיה מחוברים לחשמל
ולהצטייד בנורות LED
וזה הזמן שירון אישי חייב להזכיר את נורות ה- LED ששכחתי בבית!
סגור לתגובות.