טרם המסע . בשלב ההערכות .
העלנו השערות איך יראה התפריט השבועי שלנו.
כבר אז קבענו שבמהלך השבוע לא נאכל בשר או עוף.
רק בשבת קודש.
כדי לישם זאת צריך להערך לתחליפים ולכן נערכנו במחשבותנו לחלופות נאותות ובריאות.
במהלך המסע מראשיתו ועד עכשיו אנו מיישמים ולא מרפים!
להכין אוכל בריא צריך זמן והמון כח. גם אני וגם ירון שותפים לשאיפה לבריאות.
מאוד קל לעבור לאוכל מהיר ולא בריא אך אנו מקפידים.
העובדה לכך שכולנו ירדנו במשקל
בנושא הבשר ליום שבת אנו למדנו את הלקח שלנו כבר בשבת הראשונה בלאס וגאס כשנותרנו ללא עוף לשבת.
הלקח המשיך להכות בנו גם בוויומינג שהזמנו על פי המלצת הרב בשר עוף מקולורדו (מדינה שכנה).
שילמנו רק למשלוח 80 $.
כבר אז הבנו שהמקפיא הקטן חייב להיות מיועד רק לבשר ולא לשום דבר אחר.
לא לבקבוקי מים ולא לגלידה.
רק לבשר.
כבר אז הבנו שבכל מקום יהודי אנו נדרש לרכוש בשר על כל מגווניו ולמלא את המקפיא.
למלא עד תום.
משפחה בת 7 נפשות נדרשת למקפיא גדול . אצלנו בקרוואן המקפיא קטן.
הוא קטן ולכן חייבים להנדס את כל הבשר שקונים על מנת שיצליח להכנס למקפיא.
קונים בשר טרי בלבד!
בשר קפוא לא בא בחשבון כי הוא תופס הרבה מקום.
אין כמו תימניה כמוני על מנת להנדס את הבשר הטרי במקפיא.
מלאי הבשר במקפיא ירד באופן מטריד ולכן נדרש להצטייד.
לפני כן ניקיתי והפשרתי את תא המקפיא על מנת שיהיה יותר מקום.
קיבלנו המלצות מאנשי קהילת רשב"י ויצאתי לקניות.
כשמגיעים למחלקת הבשר ומעמיסים על העגלה..תמיד יש חשש שאולי לא ישאר מקום במקפיא ולכן עוצרים.
אאני במחלקת הבשרה עמסתי והעמסתי…קצת חששתי שחרגתי מקיבולת המקרר אך לא נשברתי והמשכתי להעמיס.
כשהגעתי לקרוואן ירון אישי נבהל מכמות הבשר ושאל אם יש לי מקום לכל כמות הבשר הזה.
אמרתי לירון שיתן לי את הזמן ואני יארגן את המקפיא.
ירון נתן לי את מרווח הזמן ואני במטבחון הקטן שיש לנו בקרוואן פיניתי כל דבר המרמז על חלב והתחלתי לעבוד.
העיקרון המנחה:
לפרק את כל אריזות החנות
לחתןך ולנקות את הכרעיים
להכניס את הכל לשקיות קטנות זהות בגודלם(סנדוויץ)
לסדר במקפיא כל סוג בשר באזור נפרד
לסדר בצורה זו לוקח זמן רב ומתיש אך אני מתורגלת!
את התורה למדתי מאימי התימניה וגם אני נוהגת כך.
יש לי חברה. אפי שמה והיא מתגוררת בישוב גמזו בישראל.
כל פעם, כאשר היא פתחה לי את המקפיא היא צחקה על מסדר העופות.
זוגות זוגות.
כמובן שסיימתי הייתי מותשת אך מרוצה עד הגג!
המקום הספיק בדיוק.
כמובן בזכות ה"הינדוס" שלי!
צילמתי תמונה מתעדת …
ואיך לא…שלחתי לאפי חברה מהישוב הקודם.
היא כמובן ישר הבינה והתפקעה מצחוק.
אבל אני הייתי מרוצה עד השמיים .
כל אשר חפצתי ההקרה.
הצלחתי במשימה!