יום רביעי בלילה קמפ על שפת אגם משיגן.בעיירה ציון אשר באלינוי. מחר בבוקר תכננו ללכת לשחות באגם משיגן. אחרי סרט ופופקורן כולם למיטות.
גם אנו כהורים התארגנו לשינה ואחרי סרט משלנו….במחשב, בחדר הורים…. נשפכנו…..
לשינה של המון קולות בטבע ורק טבע ….רעש רועש בטבע….צרצרים צפרדעים וכל מיני קולות שאנו לא מזהים.
ופתאום!
באמצע הלילה……החל גשם זלעפות שנקש על כל הקראוון. התעוררנו שנינו והסבתי את תשומת לב ירון שיקשיב לשקט …רק הגשם נשמע וכל הקולות של בעלי החים נאלמו כאילו גם הם עסוקים להישמר מהגשם.
ופתאום!
אני מרגישה רטיבות על הירך. מה זה שכחנו לסגור את החלון בתקרה? אני בודקת ואני ליתר בטחון סוגרת עוד יותר חזק.
והגשם ממשיך לרדת ומטפטף על המיטה קפצתי לעמידה שוב ואמרתי לירון שיביא גיגית
אבל הוא מתוך שינה המהם ..ממממ….זה לא גשם….
לקחתי טיפות בכךף יד והעפתי עליו…אז הוא האמין. אבל לא זז!
בנתיים גם תמיר התעורר.
קראתי לתמיר שיביא במהירות גיגית וכיוונתי את הגיגית מתחת לטפטוף המים.
ולאט לאט הורדתי למטה על מנת להניח על המיטה.
מסתבר שזוית הטפטוף משתנה ככל שמורידים את הגיגית….וככה עשיתי הלוך ושוב עד שהנחתי על המיטה מבלי שזה ישפריץ הצידה.
ככה העברנו עוד שעתיים שינה.
וכשהתעוררנו הנזילה הפסיקה. ירון אישי העלה סברה שרק בגשם זלעפות זה מטטפטף כיזה עובר מסגרת מגינה שקיימת על הגג ואכן כ ך זה היה!
כשהגשם היה חלש הטפטוף הפסיק.
התעוררנו בבוקר וגילינו שהכל רטוב בחוץ כולל
האוהל
הטרמוקנים וכלי העבודה ששכחנו על השולחן
השרפרף ששכחנו בחוץ
זוגות סנדלים וקרוקסים
בגדים שהשארנו ליבוש אחר השחיה באגם
והכי חשוב …את המצלמת סטילס!!!
מצאנו את עצמנו כל הבוקר מייבשים את האוהל הבגדים והמלצמה .
מייבשים את האוהל- מפרקים אותו ותולים אותו.
ואיך מייבשים את המצלמה והבגדים?
ירון אישי אמר ….בשרותי קמפ במייבשי ידיים
כך מצאנו את עצמינו מייבשים ומייבשים.
והכי חשוב מינימום דברים בחוץ כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה מזג האויר!
ואנו חשבתי כולי תקווה שלא נקלע ללילה שכזה….