הכל התחיל בערב לפני כשחיפשנו מקום לינה
הגענו לקמפ זה בחשיכה
הקמפ היה שקט עד כדי הזוי כאילו אין בו נפש חיה..
לא היתה כניסה!
לא היה משרד!
ולא בותק'ה!
למי משלמים?…זה פעיל בכלל?…
מצאנו לוח מודעות חשוך אשר נדרש להאירו בפנס
על מנת להבין מה פישרו
ליד לוח המודעות היתה תיבה ישנה ובה שלשלנו את מעטפת הכסף לתוכו
נתחברנו לחשמל ומים והלכנו לחפש שירותים
גם שירותים לא מצאנו !
ממש הזוי….
נכנסנו לישון תמהים לפשר הקמפ
מחר יום חדש …באור נבין יותר מה קורה!
בבוקר יום שישי בשעה 6:30 התעוררנו בקמפ ההזוי לקול נקישה חזקה על דלת הקרוואן.
עמד שם איש אשר בירר מתי הגענו ואם אנו חברי מועדון
לאחר שהבין שאנו איננו חברי מועדון הוא הסביר לי שאנו צריכים לפנות עכשיו את הקמפ מכוון שאיננו חברי מועדון.
לא עזר מה הסברתי לו הוא המתין ליד הקרוואן שאעיר את ירון ונפנה את המקום
הטיעון שלו שזה קשור להסכמים,ביטוחים וחוקים…
ביקשתי אישור להישאר עד 9:00 עד שירון יתעורר אך זה לא עז גדול ר…מיד ועכשיו בחביבות ובתקיפות!
הלכתי לירון והסברתי לו מתוך שינה מה קורה
וירון כולו אפוף מביר לי בסבלנות ששילמנו…ואם שילמנו אז מגיע לנו לישון כיאות
ואני חוזרת אל האדיב והתקיף ומסבירה לו את הנתון הזה
והוא מוציא את ארנקו ומסביר לי שיחזיר לי את כספנו אך הוא מנוע מלהשאירנו
וחזר על הטיעון שזה קשור להסכמים,ביטוחים וחוקים….
לא ברור לי איך…אך כשדיברנו הוא הבחין מהחלון בדגלי ישראל התלויים בקרוואן
לכבוד יום הולדת בת מצווש עינבי בת 12
יום העצמאות למדינת ישראל
וכאן הוא החל להתלהב מרעיון ישראל ואהבתו לישראל…
הוא החל לדבר ולא הפסיק ללדבר
הוא גילה בקיאות רבה לגבי יום העצמאות וגיל המדינה
ומה שבסוף יצא מזה…
שבזכות יום ההולדת של עינב ומדינת ישראל ירון קיבל עוד כמה שעות שינה
אושרנו להישאר בדחילו ורחימו עד 9:30
בתנאי שלא נספר לאף אחד!
אמרנו וכך עשינו
נתתי לירון עוד 3 שעות שינה
וב9:30 נעלמנו משם
קמפ הזויי לחלוטין….