יום שישי התעוררנו בקמפ דיסני וולרד.
עד 10:00 הצלחנו לגרד את הילדים מהמיטות כולל ארוחת בוקר
עד 11:00 הצלחנו לקפל ולארוז את האופניים
את הקרוואן ליציאה.
התעכבנו בנסיון לרכוש כרטיסים לדיסני וורלד ועוד לתדלק.
כך שאחרי שלוש וחצי נסיעה.
הגענו בשעה 17:00 לסאנרייז.
ומהיכן הרעיון לחזור לסאנרייז בפעם השלישית…יסופר בנפרד בסיפורי דרך.
כך הגענו חצי שעה לפני שבת.
אך אנו בתרגולת זמנים מוכנים וכמו שהגענו היינו ערוכים לשבת אחרי חיבור לחשמל ומים.
השבת היה חידוש!
שינינו את מקום החניה.
חגי איש הקשר שלנו הנחה אותנו כיצד להתחבר לביוב.
חיבור לביוב פותר לנו עוד סוגיה ומקל על המחייה ואנו כל כך הודנו לאל ולחגי.
חצי שעה התארגנות ו'
לתפילת ערבית הגענו בדיוק בזמו כי אנו גרים הכי קרוב לבית הכנסת.
כמו שנכנסנו לתפילת ערבית הבחנו בהתרחשות מיוחדת .
כל שולחנות בית הכנסת היו מלאים בזרי פרחים.
זרי שושנים לבנים יפיפיים.
הבנתי שזכינו להשתתף השבת בשמחת הקהילה.
בברור קצר הוברר לי שיש שבת חתן בבית הכנסת.
לסעודת ערב שבת הוזמנו לחגי ומרגלית שהני.
חגי אשר סיפרתי עליו בעבר והינו אחיו של
איני יודעת מדוע חשבתי שחגי מתגורר ממש בסמוך לבית הכנסת.
אולי מרוב הפעמים שראיתי אותו בבית הכנסת.
מרגש לחשוב שיש שבת חתן בקהילה ואנו שותפים שוב להשתתף בשמחה אשר מתקיימת בקהילה.
כן ירבו שמחות בקהילה זו!
אני והבנות צעדנו לביתם של מרגלית וחגי טרם התפילה וכך יצא שנותר לנו זמן רב יותר לשחק עם יסכה ולוי יצחק ילדיהם.
בתום ערבית הגברים צעדו גם לבית אך בדרך התבשרו בבשורה מרה.
אימו של החתן נפטרה בערב שישי. אבויי!
אני היסקתי שכנראה המוות שלהאם אינו בהפתעה.
האמנתי שהחתונה שהתקיימה ביום שלישי נקבעה במועד זה על מנת שאימו תזכה בחתונת בנה בעודו בחיים.
במהלך השבת הסתבר לנו שכך היה. ארשת החתן הכלה היתה עצורה ומדוכדכת.
את סעודת ערב שבת העברנו בבית משפחת חגי ומרגלית
ניחותא ובשיחות רעים.
אנו במהלך השבוע איננו אוכלים עוף ובשבת אנו מתענגים עליו.
העוף היה בטעם מלכים ואפילו קיבלתי רשות ללעוס את העצמותהעוף 🙂
משמח ומחמם את הלב לראות את הרב וכל חברי הקהילה משמחים חתן בחופתו לאורך כל השבת.
בתפילת שחרית אט אט התקבצו הנשים וכל אחת שנכנסה הופתעה יותר מהשניה לראות את פנינו.
איך המטיילים המתארחים שהיו לפני שבועיים כאן. חזרו למניין רשב"י??
לכולן הסברנו שהיו לנו שתי אפשרויות נוספות אך אנו העדפנו לנסוע 3 שעות וחלזור למשפחה.
אכן אין כמו משפחת רשב"י.
בקריאת התורה החתן עלה לתורה, נזרקו סוכריות והיה שמח. כולם התרגשו בשבילם.
סעודת הבוקר הקהילתית היתה מורחבת ולאורך כל הסעודה הצהילו את פני החתן והכלה.
מלבב היה לראות את השמחה עבורם ובשבילם ומידי פעם אף להבחין בחיוך מבליח על פני החתן וכלה.
בתום הארוכה השיחות עם חברי הקהילה התארכו ובכיף.
כיף היה לשוחח רבות עם כל הסובבים.
אני כותבת מילים אלו ומתרגשת לחשוב שעוד שבועיים אולי לא נפגש עם אנשים טובים אלו לעולם.
הזמן טס והגענו למוצא"ש.
ההבדלה היתה נרחבת והופ! שבת נגמרה.
ושוב נאלצים להיפרד
כשנשאלנו אם נגיע גם השבת הבאה? אמרנו שלא יודעים … אך מי יודע ?!
וכבר מסתמן שכנראה שבת הבאה נחזור לסאנרייז לשבת האחרונה שלנו בפלורידה.
לא נפרדנו משבת זו לפני שחגי הצדיק סייע לנו עם התקנת נורת הלד.
וכך נפרדנו מחגי מכשאנו משערים שנגיע שוב
…אבל כל כך הרבה יכול לקרות עד סוף שבוע שאפשר רק לחייך ולחכות מה יקרה