יום חמישי עברנו מרחק רב מפלורידה לאלבמה, מסיסיפי ומשם ללואיזיאנה
בעותה עת אני ישבתי ומיינתי תמונות בעבודת הבלוג.
כמעט ולא הרמתי את העניים מהמחשב.
קשה לעבוד על המחשב תוך כדי נסיעה אך לא היתה ברירה זה ניצול זמנים רציני!
וכשאני מרימה את הראש אני מבחינה שהנוף בחלון נהיה קודר אפור ואלולי משהו
אמרתי לירון שנוהג שזה ממש נראה כמו שכונת עוני בפלורידה
וירון צחק עלי שאנו כבר בלואיזיאנה וככה נראת לואיזיאנה כולה
ואכן כשהשארתי את מבטי על הנוף הבחנתי בכך שהאפלוליות לא משתנה.
פתחתי ספר מתוך עניין וקראתי על ניו אורלינס
זו עיר אשר סופת ההוריקן קתרינה בשנת 2005 הגעישה את מימי המפרץ בדרגה 4 ותזכר לדראון עולם.
הסופה עוררה גלים אימתניים ושלחה זרועות טורנדו שפוררו בתים רבים לשברי עץ מתכת וזכוכית
80% מהעיר הוצפה במים אשר תקופה ארוכה נזקקה לשיקום רציני
מאז החל תהליך השיקום אשר מלווה במצב כלכלי קשה במדינה.
כיום לואיזיאנה מדורגת במקום השני בשיעור העוני.
בנוסף לתשתיות אשר נזקקות לשיפוץ תמידי לואיזיאנה מאופיינת בביצות
רק לאחר שקראתי את עלילות לואיזיאנה וניו אורלינס הבנתי מדוע לואיזיאנה נראת כך
במיוחד כשמזג האויר מעונן!
ובמיוחד שבאנו מפלורידה המוארת והירוקה
הקונטרס היה כל כך מודגש בין הנופים…
לימים … הבנו שיש עוד צד לניו אורלינס
כלומר ברגע שיצאנו לטייל בניו אורלינס גילינו א את הצד השני והצבעוני של ניו אורלינס
שעליו נספר בהמשך בסיפורי דרך.