מוצא"ש בערב.

אחרי סוף שבוע ארוך של שמיני עצרת , שמחת תורה  ושבת שבו פגשנו כל כך הרבה אנשים חדשים ותיקים.

במהלך חג זה פגשנו את ריבה וגרשון זוג מבוגר אשר לפני כ20 שנה הכירו את ירון  וכעת זכרו אותו ומאוד שמחו לפוגשו.

הם הזמינו את ירון אליהם לביתם.

אי אפשר היה לסרב להזמנה שכזו .

ירון הכין אותי שזה יהיה ערב תרבותי הכולל נגינה על פסנתר.

ובמוצאי שבת השארנו את הילדים בקרוואן במתחם הסגור בישיבה ויצאנו בהליכה ברגל לבית החברים ריבה וגרשון.

בעודנו הולכים בנחת אנו פוגשים את גרשון אשר בא לקראתנו כי חשש שאיבדנו את דרכנו.

בעוד גרשון מלווה אותנו הוא הביא לידיעתנו שיש  לו אקדח ואל לנו לדאוג ממאום.

האמת…אנו לא דאגנו..אך הבנו ממנו שהוא כן מודאג מלהסתובב לבד בשכונה.

הגענו לביתו בהליכה מלאה נחת.

נכנסו לביתו וזכינו בקבלת פנים חמה מהאישה ריבה.

ירון אישי זכה לתה אמיתי בכלי חרסינה עם כל הגינונים.

מאוד רציתי לצלמו בתנוחת הספה האנגלית עם הספל ביד…אך התביישתי.

המפגש החל בשיחת חולין ואי אפשר שלא על הצבא.

שמענו מגרשון  סיפורים על שירותו הצבאי כחייל אמריקאי בקוראה וגם ראינו את מדיו.

שמענו על סיפורי העכברים שהוא מאוד אוהב ועל אוסף עכברים  שלו.

כמובן שאי אפשר בלי המוסיקה.

הפסנתר תופס מקום מרכזי בפינת הארוח

גרשון מנגן על פסנתר

למדתי שגרשון היה בעברו מלחין ואף הוציא 4 תקליטורים ל אוסף לחנים

גרשון ליד הפסנתר ובקש דעת מה ארצה שנהוא ינגן  אך אני שאינה מבינה במוסיקה ביקשתי את לאונרד כהן ואכן הוא ניגן זאת.

וכל זה כשאנו  יושבים ומאזינים לתפאורת בית אשר כל אשר בו מעיד על ההסטורית רבת השנים אשר בו נולדה ריבה האישה ובו התגוררה גם אימא שלה

מאוד התרשמנו מנגינת גרשון והוא מצידו הזמין אותנו לקומה העליונה להתרשם מאוסף התקליטים שלו.

שם התישבנו בפינת ישיבה והוא הוציא תקליטור והניח על פטיפון ישן ( אשר חשבתי שכבר לא משמיעים בו אף פעם משהו)

השמיע צלילים נפלאים.

שירים של פעם את….

"גברתי הנאוה"

"צאנה צאנה הבנות"

שירי פולקלור יהודיים

ואף תקליטור  שירי אהבה שהוא הלחין.

מאוד נהנו להיות במחוזות זמן ישנים נושנים. ולהקשיב למוסיקה ולשמוע על סיפורי התקופה כשריבה אישתו ממליצה וסייעת לו לאתר שירים.

לקראת סיום הערב ריבה הבינה שאני מתעניינת בשושלת המשפחתית ועשתה לנו סיור בביתה והראתה לנו תמונות של דורות קודמים.

נפרדנו מריבה וגרשון אשר התעקשו שנשמור על קשר.

הראנו להם את הבלוג שלנו ואף נתנו להם את כתובתו.

הבענו בפניהם את תודתנו על ערב תרבותי מוסיקלי מרגש ומעורר התרגשות.

גרי התעקש להסיע אותנו כי אין זה בטוח…

ועד שלא נכנסנו לפתח השער מעץ של מתחם הישיבה הוא לא נסע לדרכו.

וזהו בילוי תרבות שיצאנו לבלות בניו היבן .

בילוי שאין בו מקום לילדים….