המפגש הראשון עם טל ונאוה סניור היה לפני כשבועיים בצ'ארלסטון אשר בדרום קרוליינה.
משפחתם ומשפחתינו התארחו במניין "דור תקווה" אשר בצ'ארלסון.
לאורך כל השבת התרארנו מעת לעת. תפילת ערבית, תפילת שחרית ובקידוש הנרחב של הקהילה.
המפגש הרציני יותר היה בהשתתפותי בשיעור שנאוה העבירה בנושא "אהבת ישראל" בשבת אחה"צ.
השיעור הועבר בבית שבו הם התארחו ושם זכינו להכיר את כל בני משפחתה ולעשות הבדלה עם בעלה טל וחמשת ילדיהם.
ביום ראשון הם הציעו שנצטרף עימם לשיט בקאנו וזו היתה חוויה אדירה.
נפרדנו במילים חמות ובהזמנה להגיע אליהם לאטלנטה ג'ורג'יה, מקום מגוריהם אשר בדרך לפלורידה.
אנו השבנו שכנראה בחנוכה ננצל הזדמנות לביקור וארוח שבת
והנה הגיע הרגע ואנו הגענו לסוואנה ג'ורגיה שם שהינו עד נר ראשון של חנוכה.
אנו בג'ורג'יה ולא ניסע לבקר באטלנטה?…
סוואנה נמצאת על חופה המזרחי של המדינה ואטלנטה עיר הבירה נמצאת בצפון ג'ורג'יה מרחק כ5 שעות נסיעה.
אנו לא רצינו לפספס מפגש מחודש עם משפחת סניור וקבענו להיפגש עימם ביום רביעי בשבוע שבו מדליקים נר שני של חנוכה.
על הנסיעה ההזויה של 5 שעות ל- "אילת" להדלקת נר שני סופר כבר בנפרד בסיפורי דרך.
ביום רביעי הגענו לבית משפחת סניור קצת באיחור עקב טיפול בתקר בצמיג אך הגענו בשלום ברוך ה'.
שם באטלנטה כל המשפחה ציפתה לנו בהתרגשות .
ציק צק הכניסה אותנו לחניית הדרייב אין שלהם.
חיברה אותנו לחשמל ומים.
הדלקנו נר שני של חנוכה יחדיו בקרוואן
והוזמנו לארוחת ערב.
המפגש היה מלא התרגשות ובלתי יאומן ששוב אנו נפגשים.
כבר הכרנו שטל ונאוה הם קמפרים אמיתיים ומנוסים.
יש להם את אשר אנו חולמים. קמפ נגרר קטן אשר מתאים גם לארץ.
הם הכירו את כל צרכינו והציעו מקלחות שירותים וכל אשר ידרש.
אפילו ריקון מים אפורים ועל סיפור מיוחד זה יסופר בנפרד בסיפורי דרך.
מהר מאוד הפכנו בני בית.
מהר מאוד הבנו שהבית באופיו בית פתוח אשר פתוח לכל.
ההרגשה להיות בני בית היא מיוחדת.
תחושת חוסר הנעימות לא קיימת וההנאה מהחוויה היא אמיתית.
בבית אמריקאי טיפוסי מכונת הכביסה והמייבש ממוקמים במטבח.
עשינו כביסות ללא ההפסקה ומתוך כך שהינו במטבח ללא הפסקה.
נאוה נתנה תחושה חופשית ואני נהנתי לעבוד במטבח גדול.
כבר ביום חמישי נערך ערב משפחתי מורחב מאוד שכלל כ20 אורחים ובו הכרנו את המעגל המשפחתי המורחב של משפחת סניור.
ואנו הוזמנו להצטרף אליו ואף עשינו זלביה( מאכל תימני העשוי מבצק מטוגן כתחליף לסופגניה)..
שהינו אצליהם כשבוע.
שבוע גדוש ארועים ואנשים.
גם ביום שבת נערכה סעודת שבת אשר כללה 25 אנשים.
ומשפחת סניור המדהימה רואה בזה כדבר טבעי ולא יוצא דופן.
אני וירון אישי שוחחנו על כך רבות שזו יכולת אדירה לפתוח את ביתך לכל אשר ירצה.
יום שישי הטלפון לא הפסיק לצלצל ונאוה הוסיפה עוד אחד ועוד אחד לארוחה.
אפילו נמצא פתרון לשני אורחים מישראל אשר נאוה לא הכירה בכלל ונתקלו בבעיה עם מקום לינה.
שתי בנותיה ישנו עימנו בקראוון ושני האורחים ינו בבית בחדר הבנות.
וכשהם הגיעו זה היה מדהים איך הם השתלבו בשיחת רעים בשולחן כאילו הם בני בית.
נאוה מעבירה שיעורי אהבת ישראל גם במקום מגוריה וגם לשם הצטרפתי וגם שם הכרתי פנים חדשות.
שם הכרתי את אדריאנה אשר עליה סיפורה יסופר בנפרד.
הילדים של נאוה וטל כמעט בני אותו גיל שלנו
לאה, יונתן, עקיבא, הדסה ושרה אסתר הקטנה התחברו לילדינו בקלות ושיחקו ובילו יחדיו.
הכי נהנו הילדים ממשחק המגנטים
הם לא הפסיקו לשחק בו ולי נותר רק לבקש מנאוה שתסייע לי לרכוש משחק כגון זה באטלנטה ונשלח אותו לישראל.
וכך היה נאוה הצטרפה אלי לנסיעה יעילה אשר בה רכשנו משחקים עם קופנים! איך אפשר שלא:-) ?!
נאוה מקיימת בביתה משפחתון במהלך היום של מספר ילדי הקהילה והם אוהבים אותה כל כך.
גם אותם הכרנו וגם אליהם נקשרנו.
ה
לא פספסנו ויצאנו יחדיו שתי המשפחות לבקר בפארק מלא ירוק ומים אשר בתוך אטלנטה.
חוויה כיפית כל כך.
בערב אחד זכינו לקבל המלצות על מקומות טיול אשר הם כבר חוו בדרום ארה"ב ובדרך קיבלנו הסברים על התמונות נוף הזרועות בכל הבית.כל כך מספר את סיפור המשפחה!
ועל זה יסופר בנפרד בסיפורידרך
ביום שני משפחת סניור הכל כך מיוחדת, נסעה לטורנטו 15 שעות נסיעה ואנו ליוונו את כתהליך האריזה.
מי כמונו יודעים עד כמה זה קשה לארוז ולא לשכוח כלום..ועוד למדינה קרה כמו קנדה!
לטל ונאוה לא שינה כלום שהם נוסעים .
הם השאירו לנו את המפתח הם נסעו ביום שלישי ואנו נשארנו עד יום חמישי מסתייעים בכל אשר ידרש מביתם.
נפרדנו בהתרגשות רבה מכל המשפחה בתקווה שנפגש מחדש היכן שהוא.
בארה"ב או בישראל!