רק חודש אחרי- קומזיץ ראשון בארה"ב
כבר חודש שהילדים מפנטזים על מדורה לילית.
תמיד היה צורך להסביר להם שאי אפשר
אין עצים…
אסור להבעיר אש בחניון זה…
הגענו מאוחר לקמפ…
אבל לראות כל כך הרבה עצים זרוקים בטבע מבלי לאסוף, זה פשע!ואז ירון אישי יוסיף, חבל שאין לנו קמין!
עכשיו הוא הכי חסר.
הערב אנו בקמפ (אמצע שבוע) יומיים רצוף וזה נדיר.
הערב נעשה מדורה…הילדים חולמים על להכניס תפוחי אדמה למדורה
עכשיו חסר בדיוק , המשור ידני או חשמלי מה שיש!
אין מה לעשות נתחיל לקושש ולקצר אותם בכל מיני אלתורים.
עצרנו בצד הדרך וכולנו אספנו לתא המטען.
כבר למדנו שגודל העצים חייב להיות בגודל המתקן המיועד למדורה בקמפ.
הילדים כל כך התלהבו. ישר שהגענו פרקו את העצים למתקן והחלו להבעיר.
ערכו שולחן ותלו נורות לאוירה.
החלטנו לתפריט ארוחת ערב לעשות ספגטי בולונז והילדים כל כך התלהבו!
תשאלו מהיכן הבשר ההטחון הכשר באמצע ילוסטון…??
אז נענה שזה מההמבורגרים שקנינו ביוטה ועכשיו נפורר אותם עד דק לרוטב הבולונז.
התכנסנו סביב המדורה
והילדים ואנחנו היו כל כך רעבים לבשר שאכלנו מנה ועוד מנה.
לאחר מכן כמיטב המסורת והשמיעו שירים והכניסו תפוחי אדמה למדורה.
ריח המדורה עלה באויר בכל רחבי הקמפ וחדר לכל מקום.
משמע שריח זה ילווה אותנו עד יום הכביסה הבא.
סגור לתגובות.