ההחלטה הראשונית שיוצאים לכזאת הרפתקאה הייתה מובנת מאליו. יש חלום וחותרים להגשמתו.
לא השקענו מחשבה ע ובדקנו אם היו כאלו שעשו זאתלפנינו…
וככל שהזמן חלף ושמענו את תגובות הסובבים אותנו ואת תגובות קרווניסטים מושבעים אשר מנוסים בארץ ובחו"ל
פפשש…בלי נסיון וככה לשנה בעולם הגדול ישר כח!
רוב מי שישמע על ההחלטה לצאת למסע יגיד:
"אמנם החוויה המשפחתית תהיה מאתגרת אבל…אבל…אבל…"
"איזה אומץ??
"צריך ביצים מאד גדולות!"
"הכנתם תכנית מגירה? …מה יקרה אם לא יצליח?"
אנחנו באמת קונים ביצים במידת L אבל אט אט הבנו שהרעיון שאנו מגבשים בטבעיות רבה נחשב עבור האחרים חריג מאד!
החששות קיימים ועוד איך קיימים!
- טיסה טראנס אטלנטית ארוכה כל כך עם 2 תחנות ביניים? וזמן המתנה ארוך?
- מה עם חזרה לפער של לימודים?
- מה עם קיום אורח דתי במסע שכזה?
- מה עם אוכל כשר…חמישה ילדים רעבים…לא סימפטי?
- המקרר והפריזר קטנים ..איך נאגור אוכל?
- מה עם ילדים חולים? והרופאים קצת רחוקים?
- להשכיר את בית החלומות לדיירים?
- 7 נפשות ב10 מטר על שלוש מטר?
- מה אם יקרה משהו? חס וחלילה חס ושלום?
- ומה עם הדובים?
- ומה עם שנת הבת מצווש של עינב הבת?
- ובחזור להתחיל הכל מהתחלה?
ואכן לתפריט הוכנסו ביצים והמון ביצים!
השתדלנו לחשוב על הכל … ולצאת למסע בעלי אחריות .
בעיקר וראשית לאחריות לשלום ילדינו הגופני וכן גם הנפשי "(בכל זאת 7 נפשות בקרוואן )
ולאט לאט עיבדנו את החומר כיצד אפשר לתת מענה ולהתגבר על החששות .
לא התביישנו להשיח את חששנו (לכל אחד מהדברים) להרבה חברים אשר הציעו עצות בנדיבות וצמצמו בעוד קצת את החששות .
ירון מקשיב ואני עושה שעורי בית ורושמת ורושמת!
ברור לנו שהשנה שנחזור תהיה שנה מורכבת של התאקלמות בחזרה למסגרות , ללימודים…
ומזל שאני בפנסיה כך שאוכל להיות שם עבורם.
וככה כשאני בוחנת את הקישקה' שלי וההתרגשות בעיצומה עד שהלב מגיע לגרון…
אני מצליחה להירגע מרוב הנקודות
רק…מחשש אחד אני כאימא לא מצליחה להיפטר מבטחון הילדים …
בעיקר מתופעת חטיפות ילדים ומעשים רעים.
במיוחד לאור אירוע חטיפת 3 הנערים אשר אירע לאחרונה…
ארה"ב זה לא נחושה….מציאות כמו אמא אני קופץ לחבר וחנצוקה בת ה-5 הולכת לפארק ממעבר החציה לבד…. לא תהיה קיימת.
גם תנועה בזוגות ושלשות מהווה סיכון.
ניסינו פה בקניון הקטן במבשרת ציון לעשות תרגולת ארה"ב לנוע קרוב להורים ביד…זה היה קשה ורחוק מתרבותינו.
אין ולא יהיה מנוס מאשר להזהיר, להזהיר ועוד להזהיר לקשור ולאזוק אותם מנטאלית! ולהתפלל לשלומם!
לבטח זה מה שהם יזכרו ממני אמא הסטרית בארה"ב
והעיקר שנחזור כולנו בשלום !
בע"ה!
אמן !
סלע!
סלע!