אחרי שארזנו כל כך יפה 7 צימידנים…
אחד לכל אחד!
אחרי ששקלנו אותם 23 קג לכל צימידן…(טיפה חרגנו)..
העברת הצימידנים לתא המטען עברה חלק ומהיר בזכות הזוג סומר שליווה אותנו לטיסה
(הזוג ממש שוחה כמו דג במים והחוויה בנמל בנתב"ג עברה בנעימים)
ואחרי ששילחנו אותם בנחת ללונדון
ומשם יעברו בנחת לדאלס
ומשם בנחת יעברו לפניקס אריזונה….
כך חשבנו וייחלו….
הכל עבר בנחת יחסית
את אשר יגורנו קרה!!!
בנמל התעופה בפניקס אריזונה תחנה אחרונה…
בבואנו להמתין למיטען …התישבנו על הקרקע והמתנו והמתנו….ואיין ! לא ראינו אף צימידן…
ירון אישי הולך לברר ואנחנו ממשיכים לרבוץ כי תיקי הגב גם כבדים.
ושס שולחים אותנו לבירור במשרדי אירליינז ולשם כולנו הולכים…וגם אנו רובצים יותר נכון נרדמים.
וכשירון הדובר הבלעדי חוזר, אנו מבינים שהתיקים נתקעו בקונקשין השני כלומר בכניסה לארה"ב בדלאס טקסס.
והכל באשמתינו!!!
בלהט המעבר הרגוע בנתב"ג לא טרחנו לברר, מהו נוהל המיטען בהמשך ולא דאגנו בדאלס להעביר אותם דרך המכס והבטחון
ולכן הם תקועים שם ואנחנו כאן פניקס ללא צימידנים.
בהתייעצות תשושה עם אישי החלטנו לא להתעכב להמשיך בתוכנית המקורית של הוצאת הרכב מחברת השכרת רכב ונסיעה לואגס .
יצאנו בשעה 17:00 עם ואן שכורה וענקית, לדרך של כ4 שעות בנסיעה ועד 22:00 הגענו לואגס.
נקלטתנו במלון והתחלתי לכבס ולתלות לכבס ולתלות…
מזל ש…
- שכל כך חם בואגס והבגדים מתיבשים חיש קל
-
שהדברים החיוניים אצלנו בתיקי גב כגון:
מברשות שיניים
סט חולצות זוהר לכולם
סידור תפילה ותפילין
ואוכל…..
אז עד שיגיעו הצימידנים אנו זורמים וממשיכם.
ומזל שקבענו בלוז שבוע בואגס כך שאפשר לטפל בבלת".מ הצימידנים.
בדיעבד החלטה שהסתברה כחשובה!
כי התיקים הגיעו רק כעבור 5 ימים.